לִשְׁקִיעַת־חַמָּה נֵעוֹרוּ בִי רְגָשִׁים רַכִּים,

עֲגוּמִים וַאֲדַמְדַּמִּים,

כִּיצוּרֵי־פֶלֶא שֶׁרָחֲשׁוּ סְבִיב הַשֶּׁמֶשׁ

בְּגַלֵּי זְהַב הַמַּעֲרָב וּבְזִיוִים תְּלוּלִים בַּמֶּרְחַקִּים.

יְצוּרִים רָפִים וְחַמִּים,

עִם רָאשִׁים קַלִּים וְצַוְּארוֹתֵיהֶם דַּקִּים ­–

יְצוּרֵי עוֹלָם אַחֵר שֶׁתָּעוּ בְמִקְרֶה לְעוֹלָם זָר,

וְאַקְלִימוֹ קָשֶׁה לָמוֹ, ­–

וְאַחַת דָּתָם לָמוּת כֹּה בַנֵכָר.

גּוֹסְסִים יְצוּרֵי הַפֶּלֶא וּמֵתִים בַּחֲשָׁאִי;

צוֹנְחִים רָאשֵׁיהֶם הַקַּלִּים עַל לוּחַ לִבּוֹתָם הָרָפִים ­–

הַיְצוּרִים הַיָּפִים!

עוֹד רֶגַע וּבָא הֲמוֹן שְׂרָפִים,

וְקִפְּלוּ גוּפֵיהֶם הַצְּנוּעִים בְּטַלִּיּוֹת שְׁחוֹרוֹת,

וּנְטָלוּם עַל שִׁכְמָם, וּנְשָׂאוּם לִקְבוּרָה

בְאַחַת מִפִּנּוֹת הַשְּׁחָקִים הַיּוֹתֵר אֲפֵלוֹת…

וְעַד סוֹף כָּל־הַדּוֹרוֹת ­–

יָנוּחוּ שָׁם טְמוּנִים, יְצוּרֵי הַפֶּלֶא הַלָּלוּ,

וְעוֹלָמָם הַזָּר וְהָרָחוֹק יִתְגַּעְגַּע לִיצוּרָיו,

שֶׁתָּעוּ וְגָלוּ מִמֶּנּוּ ­– וְלֹא יֵדַע קְבוּרָתָם.

לִשְׁקִיעַת חַמָּה נֵעוֹרוּ בִי רְגָשִׁים רַכִּים

כַּחֲלוֹמוֹת קַלִּים וְכֵהִים כַּחֲלוֹמוֹת.

רַחֲשֵׁי־פֶלֶא ­–

לֹא יְדָעָם עוֹד לֵב־אָדָם עַל אֲדָמוֹת ­–

חֵי הַשֶּׁמֶשׁ, הַפּוֹרֶשֶׂת מִן הַמַעֲרָב

וְיוֹרֶדֶת תְּהוֹמוֹת ­–

אִם לֹא בְמִקְרֶה תָּעוּ רַחֲשֵׁי־פֶלֶא אֵלֶּה

מֵעוֹלָם שֶׁל נְשָׁמוֹת וְשֶׁל רוּחַ

הֵנָּה, עַל הָאָרֶץ,

תָּעוּ וְאָבְדוּ דַרְכָּם פֹּה עִם שְׁקִיעַת חַמָּה,

וְרִפְרְפוּ אֲבֵלִים בַּאֲוִיר חִוֵּר־כֵּהֶה,

וּבְצֵאתִי לִי לָשׂוּחַ לְרוּחַ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

צָדָם לִבִּי מִבְּלִי־מֵשִׂים ­–

לְרוּחַ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת…

וְתוֹעִים הֵם בְּלִבִּי וְאֵינָם מוֹצְאִים בּוֹ מְקוֹמָם,

מַשִּׁיקִים הֵם בְּכָנָף קַלָּה־קַלָּה עַל לֵב הַבָּשָׂר:

אֵין זֹאת, כִּי אִם צַר לָהֶם בְּחַדְרֵי לִבִּי חוֹלֶה,

מַשֶׁהוּ הוּא חָסֵר… לֵב הָאָדָם חָסֵר ­–

כֵּן, זָר אֲנִי לָהֶם, צַר וְזָר וְשׁוֹמֵם,

וְאִם כְּמוֹהֶם עַל בְּלִימָה אֲנִי תוֹלֶה.

רַחֲשֵׁי־פֶלֶא ­–

לֹא יָכֹל לִבִּי שֵׂאתָם…

הִנֵּה הֵמָּה גוְֹעִים,

הֵמָּה מֵתִים,

הָרְחָשִׁים הָעֲנֻגִּים וְהַטּוֹבִים,

שֶׁתָּעוּ לְעוֹלָם זָר וְנִשְׁבּוּ בְלֵב אָדָם…

חָדְלָה כְנַף יְצוּר הַפֶּלֶא, כָּנָף מְאֹד עֲנֻגָּה

לְרַפְרֵף נוּגָה…

טִפָּה חַמָּה

מִדְּמֵי לִבִּי

נִתְּזָה עַל הַכָּנָף ­–

הַכָּנָף כָּבְדָה וְנָדַמָּה…

מֵתוּ הָרְחָשִׁים הָרַכִּים בְּלִבִּי, כֹּה צְעִירִים וְקַלִּים!

וְעוֹלָמָם הַזָּר וְהָרָחוֹק יְחַכֶּה

בְאַפְסֵי מֶרְחַקִּים

לִרְחָשָׁיו הָרָפִים וְהַנַּעֲלִים,

שֶׁעָפוּ וְלֹא שָׁבוּ,

וְלאֹ יָדַע אֶת־הָאָרֶץ, אֶת־הָאָדָם וְאֶת־הַלֵּב ­–

שֶׁבּוֹ גָוְעוּ.