תְּנִי לִפְנֵי לֶכְתֵּךְ, יָדֵךְ לִי ­–

וְאֶלְחָצֶנָה,

כֹּה עָצֵב אָנִי…

שָׁאַלְתִּי הַיּוֹם אֶת לִבִּי:

לָמָּה תִבְכֶּה בִי?

וְלֹא עָנָנִי…

הַבִּיטִי בְאֵשׁ הַמַּעֲרָב:

עוֹד רֶגַע קָט וְהִתְפּוֹצְצוּ הַשְּׁחָקִים,

מִצַּעֲרוֹ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ;

אִלֵּם עוֹמֵד הוּא עַל סַף הַמַּעֲרָב ­–

רַק הַצַּעַר תּוֹסֵס

בַּחֲזֵה־עֲנָקִים…

רְאִי נָא, רְאִי, חֲמוּדָה ­–

אֵשׁ הַמַּעֲרָב הוֹלְכָה וְעוֹמֶמֶת.

וְלֹא הִתְפּוֹצְצוּ שָׁמָיִם!…

שָׁקַע כְּבָר שִׁמְשֵׁנוּ עִם עִצְּבוֹנוֹ,

עִם תּוּגָתוֹ הָאִלֶּמֶת.

תְּנִי, לִפְנֵי לֶכְתֵּךְ, יָדֵךְ לִי ­–

כִּי תָקוּמִי מָחָר וּבָאת אֶל נָוִי ­–

מִי יוֹדֵעַ אִם עוֹד יִדְפֹּק לָךְ לְבָבִי?

מִי יוֹדֵעַ אִם הַשֶּׁמֶשׁ יוֹפַע עוֹד בַּמִּזְרָח ­–

אִם עוֹד יוֹפַע וְעוֹד יִזְרָח?…