אֵת אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי בָאָה לִי ­– קָרַחַת!

קָרַחַת חֲלַקְלַקָּה וּמְגֹהָצָה.

אוֹיָה לִי, כְּאִלּוּ שַׂעֲרָה אַף לֹא אַחַת

פֹּה עוֹד לֹא צָצָה…

צְחִיחַ סֶלַע! שָׂדֶה רֵיק וְנֻטָּשׁ!

וְהַלָּה ­–, הַלָּה ­– בְּתוֹךְ הָרְאִי הַמְּלֻטָּשׁ ­–

הוּא עוֹד מְשַׁקֵּר לִי בְעַיִן עַרְמוּמִית,

נִסְגֶּרֶת מֵאֵלֶיהָ וְנִפְקַחַת

מִתּוֹךְ תְּנוּמוֹת,

וּמַמְתִּיק לִי רְמָזָיו בִּשְׁמִינִית שֶׁל אֲנָחָה:

מַה שַׁיָּךְ, אָח, קָרַחַת,

קָרַחַת כַּהֲלָכָה!

אֵת אֲשֶׁר יָגֹרתִּי בָאָה לִי ­– קָרַחַת!

הוֹי, שֵׁד מִשַּׁחַת,

קַח אֶת הָרְאִי מִנֶּגֶד עֵינַי!

וָלֹא ­– אֲנַפֵּץ רֹאשִׁי אֶל הָרְאִי,

רָאשִׁים קֵרְחִים שְׁנַיִם אַךְ בִּמְחִי,

קָדְקֹד חָלָק אֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי,

מִפְלֶצֶת אֶל מִפְלֶצֶת,

קָרַחַת נוֹצְצָה אֶל חֲבֶרְתָּהּ הַנּוֹצֶצֶת ­–

קַח אֶת הָרְאִי!

מִי מִלֵּל לִי!

אָנֹכִי שֶׁאָהַבְתִּי לְהִתְלוֹצֵץ,

בְּרָחֲצִי בַיָּם ­–

צָחַקְתִּי לְגֻלְגָּלוֹת, אֲשֶׁר צָפוּ אִתִּי שָׁם, ­–

גֻּלְגָּלוֹת כְּמוֹ הַקֶּצֶף עַל פְּנֵי הַשִּׁבֹּלֶת;

וַאֲנִי מִתַּמֵּם בְּלֵב רָע וְשׁוֹאֵל אֵת

כָּל אַחַת וְכָל אַחַת בְּעָבְרָהּ: שֵׁת?

שֵׁת אוֹ גֻלְגֹּלֶת?

וּבְבָתֵּי הַחִזָּיוֹן כִּי יָשַׁבְתִּי,

וְנִשְׁקַפְתִּי

מִמְּרוֹמֵי הַגַּלֶּרִיָה

עַל הַנֵּי אִינְשֵׁי שֶׁמִּתַּחַת –

מַה־מְּאֹד חָפַצְתִּי פְעֹר אֶת פִּי עַל כָּל קָרַחַת,

וִירֹק עַל כָּל הָעֵירוֹם שֶׁמִּלְמַטָּה וְהָעֶרְיָה.

מִי מִלֵּל לִי!

הָרוֹתְחִים שֶׁשָּׁפַכְתִּי עַל אֲחֵרִים ­–

בָּם נְדוּנוֹתִי,

קְחוּ אֶל חֶבְרַתְכֶם אוֹתִי, קֵרְחִים כְּשֵׁרִים,

קְחוּ גַם אוֹתִי.

וְאַל נָא, אַל… לְשֶׁבַע מַחְלְפוֹתַי אַל תִּשְׁאָלוּ,

כְּעָשָׁן כָּלוּ…

תַּלְתַּלַי כָּבְדוּ מְאֹד ­– אַיָּם? אַיָּם?

נִשְּׂאוּ עִם כָּל רוּחַ וְעִם כָּל מַיִם.

נָקִי מִכָּל נְכָסַי, כְּמוֹכֶם נָקִי,

אִתְּכֶם לָאָרֶץ אֵשֵׁב בְּשִׁמְמוֹן עֲרָבִים,

וְאִתְּכֶם אֶת דַּלּוּת רֹאשִׁי וְעֵינַי אֶשָּׂא לַשְּׁחָקִים,

לִשְׁחָקִים קֵרְחִים, שָׁמַיִם לְלֹא כוֹכָבִים.