עֲלֵי צְרִיחִי נֶשֶׁר רַד ­–

עָמַד, צָרַח שָׁם תַּמְרוּרִים,

פָּרַשׂ כְּנָפָיו, עָף לָעַד ­–

לֹא עוֹד יָשׁוּב תּוֹר הַנְּעוּרִים!

לָמָּה תִבְכִּי, יַלְדַּת חֵן?

תָּשְׁבְּרִי עַל שֶׁבֶר זָרִים,

כּוֹכָב נָפָל ­– דָּבָר אֵין…

הַרְבֵּה יִפְּלוּ עוֹד מִמָּרוֹם!

שֶׁמֶשׁ זָרַח לִי בַלֵיל:

הוּא הַחֲלוֹם שֶׁרִחַם אוֹתִי;

זָרַח, אָרַח לִי בַצֵּל ­–

פֶּתַע־פִּתְאֹם הֱקִיצוֹתִי…

הֱקִיצוֹתִי, אוֹי לִי, שׁוּב ­–

פַּאֲתֵי מִזְרָח שׁוּב מַחֲוִירוֹת;

זְמִירִי חָבוּשׁ בְּתוֹךְ הַכְּלוּב,

יַחַד אִתִּי מַנְעִים זְמִירוֹת…

אֶת פְּנֵי שָׁמַי כִּסָּה עָב,

מִן הַבֹּקֶר דּולֵף גַּגִּי;

יוֹרֵד, טוֹרֵד גֶּשֶׁם סְתָו ­–

עָבַר חַגִּי, עָבַר חַגִּי…