אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי לָעֲנָנָה

שֶׁכִּסְּתָה אֶת מִצְחִי פִתְאֹם ­–?

קָדַרְתִּי לְצַעֲרוֹ שֶׁל עוֹלָם עוֹמֵד בְּנִסִּים,

שֶׁל עוֹלָם מָלֵא עוֹמֵד בְּסַכָּנָה.

נְבוֹכָה אַתְּ וּתְמֵהָה אַתְּ כָּל כָּךְ ­–

הִנְנִי וְאַגִּיד זֹאת לָךְ גָּלוּי:

כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִי הוּא תָלוּי,

וְאָנֹכִי תָלוּי בְָּךְ.

וְאַתְּ ­– אֲהָהּ, אֵין אַתְּ יוֹדַעַת דָּבָר…

רָפָה אַתְּ וְרַכָּה אַתְּ כְּקָנֶה,

רוּחַ מָצוּי עָלַיִךְ אִם כִּי עָבָר ­–

וּכְבָר אַתְּ חוֹשְׁבָה לְהִשָּׁבֵר,

זֶה רֹאשֵׁךְ קַל יִנּוֹעַ אָנֶה וָאָנָה ­–

וַאֲנִי וְכָל הָעוֹלָם אִתִּי בְסַכָּנָה.