יָשַׁבְתִּי עַל מַעֲקֶה בֵיתִי בַלַּיְלָה,

יָשַׁבְתִּי בַּכָּרְסָה וָאַבִּיט לְמַעְלָה.

הִבַּטְתִּי אֶל הַכּוֹכָבִים בְּרוּמָם,

וַאֲנִי כֹה עָיַפְתִּי…

הֵם מִצְמְצוּ דוּמָם.

מִצְמְצוּ, מִצְמְצוּ, לֹא יָדְעוּ רַחֵם ­–

הוֹי, כּוֹכְבֵי מְרוֹמִים, הַשֵּׁד יִקָּחֲכֶם!

נֶצַח תְּמַצְמְצוּ כָּכָה, הַנִּצְחִים, ­–

הַזֵּעָה הַקָּרָה כְבָר כִּסְּתָה מִצְחִי.

לִפְנֵי שָׁנִים עֶשְׂרִים, זְכוּרַנִּי, מִצְמַצְתֶּם

מִגָּבְהֲכֶם לִי וַעֲדַיִן לֹא קַצְתֶּם

לִרְמֹז וְלִרְמֹז… הוֹי, תְּמִימִים וּפֶלִאים!

לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיִיתִי עוֹד עֶלֶם

מְאֹד רַךְ וּמְאֹד נִלְהָב. גַם אַתֶּם, כּוֹכָבִים,

עוֹד רַכִּים הֱיִיתֶם אֲזַי וְנִלְהָבִים.

הֶחֱלַפְנוּ רְמָזִים אֲזַי. אוּלָם עַתָּה ­–

אַל־נָא, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדְכֶם, תִּשְׁתַּטּוּ…

אוֹ אוּלַי לֹא אַתֶּם הֵם, זַכִּים וְנָאִים, ­–

כּוֹכָבַי שֶלִּי, אוּלַי יָרְדוּ כְבָר פְּלָאִים?

וַאֲנִי נוֹשֵׂא עָיֵף אֶת עֵינַי לַמָּרוֹם,

אֶל זָרִים מַזָּלוֹת עַל פְּנֵי שְׁחָקִים זָרִים.