אָז הֵם אוֹמְרִים אֶת

כָּל הַמִּלִּים בַּלָּשׁוֹן קֹדֶשׁ

שֶׁגֵּרְדוּ מִן הַיִּידִישׁ, שֶׁהוֹלֶכֶת אָז.

אָז הֵם מְלַקְּטִים וּמְחַמְּמִים אֶת

שִׁירֵיהֶם לְהֵאָחֵז, לְהִתְקַיֵּם,

לְהֵהָיוֹת, אָז הֵם מְזַכִּים שְׁמָם וּשְׁמוֹתֵיהֶם וַאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם.

עַל שְׁאֵלָתִי: “לָמָּה אַתֶּם מְמַהֲרִים?”

עָנוּ: “מְ’דַארְף גַּיין”. צְרִיכִים לָלֶכֶת.

י חשון תשלז, 3 נובמבר 1976