יוֹם שֶׁבּוֹ שְׁבָט. תַּשְׁלָז.
עַנְפֵי הָאִזְדָּרֶכֶת עָשׂוּ
בְּיָדַיִם
וּבְאֶצְבָּעוֹת קְצָת שֶׁמֶשׁ מִן
הָעֲנָנִים נְטִיפָה לָהֶם
בִּמְזִיגַת צְבָעִים.
כָּל עֲנַף הָעֲנָפִים הַזֶּה
הֵנִיד תְּמֻנָה בַּחַלּוֹן. בָּבוּאָה מִבַּחוּץ.
כָּל עֲנַף הָעֲנָפִים
אֵינוֹ רִוְחִי בַּחֹרֶף. אֶצְבְּעוֹתָיו הֶאֶגְרִיפוּ
רֵיקוֹת וּשְׁטוּחוֹת כְּלַפֵּי קַבָּלָה. כְּלַפֵּי
הַכֹּל:
מַהשֶּׁבָּאבָּא.
עַם שֶׁלָּנוּ טוֹב.
כָּזֶה טוֹב “עַמְךָ”.
אַזַא גוּטֶער “עַמְךָ”.
יא שבט תשלז, 30 ינואר 1977