זְמָן בּוֹגֵד / ר' שמואל הנגיד

וזאד גזעה עליה פי עאם ופאתה פקאל

ורב צערו עליו בתם שנה למותו (של אחיו) ואמר

זְמָן בּוֹגֵד! עֲלֵי מַה-זֶּה וְלָמֶה /אֱלֵי אָחִי אֱהִי תָאֵב וְצָמֵא?

וְאִם אַתָּה גְּנַבְתּוֹ לִי – לְמָתַי /תְּשִׁיבֵהוּ, וְעַד כַּמֶּה וְכַמֶּה?

לְמוֹתוֹ כָהֲתָה עֵינִי בְּפָנַי – /הֲטוֹב לָךְ כִּי אֱהִי חָבֵר לְסוֹמֵא?

לְךָ, יִצְחָק, אֲשֶׁר הָלַךְ לְשַׁחַת /וְלֹא יָשׁוּב, אֲנִי גוֹעֶה וְהוֹמֶה,

וְקָנִיתִי בְּמוֹתָךְ לֵב וְעָרְמָה – /וְהָיִיתִי בְּחַיֶּיךָ מְרֻמֶּה:

אֲדַמֶּה כִּי תְּחִי לִי לַעֲדֵי עַד, /וְאוּלָם הַזְּמַן לֹא כֵן יְדַמֶּה!