נַמְתָּ וְנִרְדַּמְתָּ וְחָרֵד קָמְתָּ ­–

מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָ?

אוּלַי חֲלוֹמְךָ הֶרְאֲךָ שׂוֹנַאֲךָ

כִּי דַּל וְכִי שָׁפַל – וְאַתָּה רָמְתָּ?

אִמְרוּ לְבֶן‑הָגָר: אֱסֹף יַד גַּאֲוָה

מִבֶּן‑גְּבִרְתְּךָ אֲשֶׁר זָעָמְתָּ!

שָׁפָל רְאִיתִיךָ וְשׁוֹמֵם בַּחֲלוֹם –

אוּלַי בְּהָקִיץ כֵּן כְּבָר שָׁמָמְתָּ,

וּשְׁנַת תְּתַ"ץ תֻּתַּץ לְךָ כָּל‑גַּאֲוָה,

תֵּבוֹשׁ וְתֶחְפַּר מֵאֲשֶׁר זָמָמְתָּ.

הַאַתְּ אֲשֶׁר נִקְרַא שְׁמֶךְ פֶּרֶא אֱנוֹשׁ!

מַה כָּבְדָה יָדְךָ וּמָה עָצָמְתָּ!

הַאַתְּ מְקֹרָא פֻּם מְמַלִּל רַבְרְבָן

וַאְשֶׁר בְּקַדִּישֵׁי זְבוּל נִלְחָמְתָּ,

הַאַתְּ חֲסַף טִינָא בּרַגְלֵי פַרְזְלָא

בְּאַחֲרִית בָּאתָ וְהִתְרוֹמָמְתָּ,

אוּלַי נְגָפְךָ אֵל בְּאַבְנָא דִי‑מְחָת

צַלְמָא וְשִׁלֵּם לָךְ אֲשֶׁר הִקְדָּמְתָּ!