עוּרִי נַפְשִׁי, מִתְּנוּמָתֵךְ הָקִיצִי!

עֵט סוֹפֵר בְּיָדֵךְ לָקַחַת הָאִיצִי,

שִׁפְכִי רִגְשׁוֹתַיִךְ שִׁירִי, זַמֵּרִי;

אָז רַעְיוֹנוֹתַיִךְ כֶּסֶף צָרוּף יִטְהָרוֹּ,

רוּחֵךְ תִּפָּעֵם, כֹּחוֹתַיִךְ יִגְבָּרוּ –

הָלְאָה תָרְדֵּמָה, מִשּׁנָתֵךְ הִתְעוֹרֵרִי

עַל כַּנְפֵי דִמְיוֹנִי אָשׁוּטָה, אָעוּפָה,

רַעְיוֹנוֹת שׁוֹנִים יַחְלְפוּ בִי כַּסּוּפָה

וּמִטֹּהַר הַשּׁחַר יִטְהֲרוּ, יִנְעָמוּ;

אַךְ כְּאוֹר וָאֹפֶל יַחַד לִפָנַי יִשְׂתָּרֵעַ

כֵּן בְּלוּלִים שַׂרְעַפִּים מִבְּלִי בָרוּר דֵּעַ,

כִּי שִׂמְחָה וְיָגוֹן בְּלִבִּי יִפְעָמוּ

שִׂמְחָה? הוֹי עֵטִי כֹּה חִישׁ שָׁנִית

וּמִי עֵדִי כָמוֹךְ הֲלֹא כֹל רָאִית!

אַתְּ שׁוֹמַעַת תָּמִיד קוֹל שִׂיחַ לְבָבִי,

אַתְּ שׁאַבתְּ מִלִּבִּי מַעְיַן נֶחָמָה;

גַּם שֶׁפֶךְ קוֹל נְהִי רָאִית שָׁמָּה

וַתַּעַן בְּקוֹל בּוֹכִים נֶחָמָה לְךָ אָבִיא.

וְעַתָּה עֲנִי בִי אִם מֵעוֹדִי עָלַצְתִּי.

אַךְ הַרְחִיק עָצְבִּי, זֹאת הִתְאַמַּצְתִּי,

וְעֵת שֶׁקֶט בִּלְבָבִי, – זֹאת שִׂמְחָה אֲכַנֶּה;

אוֹ גַם בְּעֵת רוּחִי יָגוֹן מָלֵאָה

אֹזֶן רֵעִי רַק נִחוּמִים שָׁמֵעָה.

כִּי קָצְרָה יָדוֹ מִנַחֲמֵנִי אֶקְרָא וְאֶשְׁנֶה

אַךְ מַדּוּעַ רוּחִי הִנָּךְ הוֹמִיָּה?

מַדּוּעַ תֶּחֱזִי רַק שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה?

מַדּוּעַ תִּשְׁתּוֹחֲחִי תַּחַת כֹּבֶד עַצָבֶת? –

הֵן לָשִׁיר, לְזַמֵּר מִשְֹׁנָתֵךְ קַמְתְּ

וּנְאוּמֵי נִחוּמִים בְּפִי עֵטִי שַׂמְתְּ

וְחִישׁ נֶהְפַּכְתְּ לִי וְשִׁירךְ שָבַת.

שׁוּרִי נָא לִשְׁחָקִים כֹּכָבִים מָלֵאוּ,

וּרְאִי מָה רָבּוּ, מָה רָמוּ גַּבֵהוּ,

מַה הוֹד מַרְאָם בַּקֹּדֶשׁ, בַּיוֹפִי מַה נֶהְדָּרוּ!

רְאִי מִשְׁטַר מַסְלוּלָם פְּלִיאוֹת הַבְּרִיאָה

וְגָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ עָלֵימוֹ עַיִן צוֹפִיָּה,

וְאַלְפֵי שָׁנִים מֵהַקִּיף מֶרְכָּזָם לֹא נֶעְצָרוּ

וְאַתְּ נֶפֶשׁ עֲנִיָּה רֻתַּקְתְּ בַּחֹמֶר,

הֲלֹא תֵבוֹשִׁי תִּכָּלְמִי, מִבְּלִי מְצוֹא אֹמֶר –

מַדּוּעַ תִּתִּנִי דוֹפִי בְּמִקְרֵי חַיַּיִךְ? –

תִּרְאִי שׁוּחָה כְרוּיָה עַל כָּל צָעַד

ולְקוֹל עָלֶה נִדָּף תֹּאחֲזֵךְ רָעַד

וְאַךְ תַּהְפוּכוֹת אִי סְדָרִים תֶחֱזֶינָה עֵינַיִךְ

רְאִי הֵן הַשַּׁחַר יַנְעֵם הַדּוּמִיָּה,

פְּאֵר לְבֶן-הַקֶּדֶם פָּרוּשׂ כַּיְרִיעָה,

עַל עֶרֶשׂ הַתֵּבֵל שֶׁשָּׁם יִישְׁנוּ בָנֶיהָ.

כֹּל הֵכִינָה הַטֶּבַע מְאוּם לֹא חִסֵּרָה,

בְּחָכְמָה תִּכֵּן תֵּבֵל אֵל יְצָרָה

לְהַרְגִּיעַ יְצוּרֶיהָ לְהַרְוֹתָם עֲדָנֶיהָ.

אִם תַּמְרִיאִי לַמָּרוֹם אוֹ תַחְדְּרִי תְהוֹמוֹת,

אָז בְּקִרְבֵּךְ יֵרֹמוּ רַעְיוֹנוֹת, רוֹמֵמוֹת,

לִרְאוֹת כָּל טוֹב כָּל אשֶׁר וְכָל נֶחָמָה

אִם אָסוֹן וָפֶגע יִמָּצְאוּ בְּחֵיק הַטֶּבַע,

אָז הַצָלָה לְעֻמָּתָם עַל אַחַת שֶׁבַע

וּבִמְקוֹם פֶּרֶץ נוֹפֵל, גַּם מַטֵה מַשְׁעֵן שָׁמָּה.

כָּל טוֹב וְשָׂשׂוֹן תּוֹשִׁיט הַטֶּבַע בְּיָדָה.

לְפַתְּחָהּ וּלְשַׂדְדָה, לְהֵינִיק חֶלְבָּהּ וּלְשַׁדָּה,

לְהַרְוֹת נֶפֶשׁ עָמָל לְהוֹצִיא מֵאָה שְׁעָרִים!

רִבְבוֹת נֶפֶשׁ אָדָם עָלֶיהָ יִתְעַנְגוּ

וְאַלְפֵי שָׁנִים שָׂשׂוּ מְאוּם לֹא דָאָגוּ,

הָיוּ בַנְעִימִים בֵּין אשֶׁר בְּלִי מְצָרִים,

וּמַה נֶחְשַׁב אֲסוֹן רַעַד-הָאָרֶץ,

רַעַשׁ הַר פְּרָצִים כִּי יָבִיא קָרֶץ

וְאֵשׁ לוֹהֵט כִּי יֵרֵד מִשָּׁמַיִם.

שֶׁטֶף מַבּוּל מַיִם כִּי יַעַשׂ שַׁמּוֹת

פְּרִיצֵי הַיּוֹת כִּי יָמִיתוּ נְפָשׁוֹת תַּמּוֹת

וְאַלְפֵי מִקְרֵי הַטֶּבַע בִּימֵי הַחַיִּים?.

כָּל אֵלֶּה זִכְרִי נָא נֶפֶשׁ שׁוֹמֵמָה,

רְאִי מְנוּחָה כִּי טוֹב, רְאִי כִי נָעֵמָה, –

וְשׁוּבִי לִמְנוּחָיְכִי לֹא עוֹד תִּתְיַפָּחִי

רְאִי נֹעַם בַּחַיִּים בְּחֵיק הַתֵּבֵל

וְהַרְחִיקִי עֶצֶב מִלִּבֵּךְ, יָגוֹן וָאֶבֶל,

וּבְחֶבֶל גּוֹרָלֵךְ הֲלֹא תָּמִיד תִּשְׂמָחִי.

אַךְ מַה קּוֹל “קוֹרֵא” אָזְנִי שׁוֹמַעַת,

קוֹל הַשֶּׁכְוִי הוּא, זֹאת נָקֵל לָדַעַת

“הֵן אָתָה יוֹם” יִקְרָא בָרָמָה;

אַחֲרָיו קוֹלוֹת שׁוֹנִים לְאָזְנַי יַגִּיעוּ,

שָׁם יְזוֹרֵר מִתְעוֹרֵר, יֶהְגּוּ, יַבִּיעוּ

בְּנֵי אָדָם מֵעַרְשָׂם יָקוּמוּ שָׁמָה.

וַתִּתְפַּלֵּץ נַפְשִׁי, בְּאֵשׁ לֹהֵט הֻצָּתָה

אָפְסוּ דִמְיוֹנַי, סְבִיבִי אַךְ בָּתָה –

וּבְחֵיק הַטֶּבַע אַךְ שָׁוְא רָחָפְתִּי;

אַךְ שָׁוְא נֶחָמָתִי שָׁוְא חֲלוֹם נָעִים,

אֲפָפוּנִי זִכְרוֹנוֹת וַחֲלוֹמוֹת רָעִים –

אֲשֶׁר בִּיְמֵי הֶעָבָר לַאֲחָדִים אָסָפְתִּי.

הוֹי נַפְשִׁי צָדַקְתְּ, נְכחוֹת תַּבִּיטִי,

לֹא עוֹד אֲבַקְשֵׁךְ יְגוֹנֵךְ הַשְׁקִיטִי

וְלַחֲזוֹת לָךְ תַּנְחוּמִים בְּרוּחַ הַחִזָיוֹן

מֵהֲדַר הַטֶּבַע לֹא תִזְכְּרִי תַבִּיעִי,

מִנֹּעַם הַבְּדִידוּת לֹא עוֹד תַּשְׁמִיעִי,

עֵינַיִךְ רֹאוֹת סְבִיבֵך, הָהּ, הַכִּלָּיוֹן!!

כִּלָּיוֹן חָרוּץ סְבִיבִי מַעֲשֵׂה בְנֵי-אָדָם

וְשׁוּחוֹת עֲמוּקוֹת אֲשֶׁר כָּרוּ יָדָם,

תַּהְפּוּכוֹת אֶרְאֶה עַל כָּל שַׁעַל.

הַבְּרִיאָה הַנְּדִיבָה כָּל טוֹב לֹא חִסֵּרָה,

אַךְ בְנֵי אָדָם עִקְּשׁוּ הַיְשָׁרָה –

מָוֶת, רָעָב, חֶרֶב, קֶטֶב וָרַעַל.

וּפְגָעִים אֵלֶּה הֲלֹא עֵינַי רָאוּ,

וּבְמַדְקְרוֹת חַרְבָּם עַל לִבִּי נָגָעוּ

וּבִתְהוֹם עַצֶבֶת אֶת נַפְשִׁי הִשְׁלִיכוּ –

הוֹי רוּחִי שֹאֶגֶת תַּרְעֵם כָּרָעַם

וּלְבָבִי נִפְעָם כְּהֹלֶם פָּעַם

וּמוֹקְדֵי אֵשׁ לְנַפְשִׁי הֵמָּה הֶעֱרִיכוּ!

עַתָּה שַׁחַר נָעִים לֹא יִקַּח לְבָבִי,

כֹּכָבִים מַזְהִירִים – כְּעֵינֵי הַלָּבִיא

וְאֹּדֶם פְּנֵי קָדִים כִּלְשׁוֹן אֵשׁ וָדָם!

רַק זִכְרוֹנוֹת אֲיֻמִּים אוֹתִי יַזְכִּירוּ

וְאֶת נֹגַה נַפְשִׁי חִישׁ יַקְדִּירוּ

וּמַרְאוֹת נֶחָמוֹת אֶרְאֶה בְחֶזְיוֹן אָדָם.

עוּפָה נָא, רוּחִי, עוּפָה בַּל תֵּלֶא!

אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵרְאוֹת כָּל אֵלֶּה,

אֹמֶץ הוֹסִיפָה פֶּן תִּמַּס כַּמָּיִם;

וְזֵכֶר הַשַּׁחַר – הוֹי נַפְשִׁי נִתֶּכֶת! –

עֵת קָרְבָּן מוּנָח עַל עֲצֵי מַעֲרֶכֶת

וּבְכִיָּה עוֹלָה קוֹרַעַת שָׁמָיִם!…

מַה פִּתְאֹם נַפְשִׁי כֹּה חָוְרוּ פָּנַיִּךְ?

מַה מַּבּוּל דִמְעָה יַמְטִירוּ עֵינַיִךְ?

תֶּחֶרְדִי, תִשְׁתּוֹחֲחִי, גַּם הִנָּךְ גֹּוָעַת?

מַה פָּרְצוּ אֲנָחוֹת מִלֵּב קָרוּעַ?

מַה פָּרַץ זֶרֶם דָּם מִלֵּב פָּצוּעַ?

מָה?… אוֹיָה נַפְשִׁי! זֹאת הִנָּךְ יוֹדָעַת!…

הוֹי, נֹחַם אַכְזָר חֵץ רַעַל שׁוֹלֵחַ,

יַחְדֹּר עַד לִבִּי כִּלְיוֹתַי פּוֹלֵחַ,

דָּמִי יַרְתִּיחַ גַּם יַקְדִּיר אוֹר עֵינַי!

הוֹי! לִבִּי מִזְבֵּח, רוּחִי שַׁלְהֶבֶת,

דָּמִי הַנֶּסֶךְ וַאֲנִי – הָהּ! – הַכֶּבֶשׂ

וּלְעוֹלָה עַל מוֹקְדוֹ תָמִיד יַעֲלֵנִי…:

וּפְגָעִים אֵלֶּה כָּל חוּשַׁי מָחָצוּ

לֵחִי הֶחֱרִיבוּ וּכְנָפַי קָצָצוּ

וּבְצֵל אֶעֱרוֹק צִיָּה מִשְּׁאוֹן הֶחָלֶד;

פִּגְעֵי שַׁחַת אֵלֶּה – רוּחִי הוֹמִיָּה! –

רַק הֵם רָמְסוּ נֶפֶשׁ תַּמָּה וּנְקִיָּה

וִינַבְּלוּ וִישַׁקְּצוּ טֹהַר לֵב יָלֶד!…