צְבִיָּה, מָה אֲנִי כִּי אַלִּין / אִם לֹא תַּרְשִׁי לִלְטֹף עוֹרֵךְ

אָדָם לִפְנֵי הַמֻּזְמָנִים / שֻׁלְחָן כִּרְאוֹת עֵינָיו עוֹרֵךְ

אַךְ תְּלוּנָתִי גְּדוֹלָה עַל שִׁיר / הַמִּתְעַכֵּב בִּידֵי עוֹרֵךְ

עוֹר בְּעַד עוֹר וְכָל אֲשֶׁר לְאִישׁ / יִתֵּן בְּעַד חֶלְקַת עוֹרֵךְ

קוּמִי אוֹרִי כִּי בָּא אוֹרֵךְ, / בַּת־שִׁיר. חָלְשָׁה חֶזְקַת עוֹרךְ‎