לוגו
עִיר־הָיָה־בָּהּ־יָם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בִּנְמַל בֵּירוּת עָזַבְתִּי אֶת הַגּוֹלָה

וְעוֹדֶנִּי יֶלֶד

עַל גַּלִּים סוֹעֲרִים

סְפִינָה קְטַנָּה הָיְתָה עוֹלָה־עוֹלָה

לְאֶרֶץ תּוֹחֶלֶת

נְעוּלַת שְׁעָרִים


הַחַלּוֹנוֹת הָיוּ קְטַנִּים וַעֲגֻלִּים

הַחֲלוֹמוֹת

גְּדוֹלִים וּכְחֻלִּים

כְּמֵי הַיָּם סָבִיב

קַו דַּק בֵּינָם לְבֵין שָׁמַיִם.

הָעֹגֶן הוּרַד בִּנְמַל תֵּל־אָבִיב

הוּשְׁטוּ אֵלַי יָדַיִם

אֶל סִירָה סְגוּרָה וּמְסֹעֶרֶת

הוּרַדְתִּי, עָלִיתִי

וַאֲנִי עוֹדֶנִּי יֶלֶד


תֵּל־אָבִיב הָיְתָה עִיר

עִבְרִית רִאשׁוֹנָה וִי

חִידָה

בָּעוֹלָם

תֵּל־אָבִיב הָיְתָה שִׁיר

הִתְגַּשְִּׁמוּת

כָּל הַתִּקְווֹת

הַנִּטְווֹת

בְּרֹאשׁוֹ וְלִבּוֹ שֶׁל

יֶלֶד


בְּעֵינַיִם צוֹפוֹת

אֶל עָתִיד בָּטוּחַ

הוֹבִילוּנִי סַנְדָּלַי

בָּרְחוֹבוֹת

אֶל הַיָּם הַפָּתוּחַ

(שָׁלַח הַיָּם אֵלַי

מַשָּׁב נָעִים שֶׁל רוּחַ

בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה

בִּרְחוֹב גְּאֻ ־לָּה).


הֵיכָן שָׁקְעָה טָבְעָה

אִבְּדָה עַצְמָהּ לָדַעַת

אוֹתָהּ עִירְשִׁיר

שֶׁאֲנִי הַקָּטָן

עַל אֶצְבָּעָהּ

עָנַדְתִּי לָהּ טַבַּעַת

הֵמִירָה שִׁיר

בְּסִיר

הַבָּשָׂר

מָכְרָה אֶת הַבְּכוֹרָה

וְאֶת הַבְּשׂוֹרָה

בִּמְשֹוּרָה

בְּדֶרֶךְ כָּל סַפְסָר


עִיר הָיָה־בָּהּ־יָם

עִיר הָיָה בָּהּ חוֹל

וְחֹם

וְחֵן

וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה קֹדֶשׁ


עִיר הָיָה בָּהּ יָם

וְחוֹלוֹת

וּמְחוֹלוֹת

וְשִׁירָה

מִמַּעֲמַקִּים

יַבַּבָּם

תֹּאכְלִי פִיסְטוּקִים

וּמִי יִבְנֶה־יִבְנֶה

בַּיִת


עִיר בָּתֶּיהָ שִׁיר

וּבָנֶיהָ בִּנְיַן

שִׁיר נְעוּרִים עִבְרִיִּים

בְּחַאקִי

חֲלוּצְקֶה

וְחָזוֹן


אֹהֶל־שֵׁם

בֵּית־הָעָם וְגַן־רִנָּה

חֶפְצִי־בָּהּ

וּ“תְנוּבָה” (שֶׁבָּעֲטָה וְהִשְׁמִינָה)


מַרְגָּלִית בָּ“אֹהֶל”

“הַחַיָּל הָאַמִּיץ…”

בַּחֲצִי גְּרוּשׁ גָּזוֹז

אוֹ כּוֹס מִיץ

הַבַּיִת הַכָּחֹל מוּל הַדֹּאַר

וּכְרוּזִים שֶׁל תְּנוּעוֹת הַנֹּעַר


עִירוֹ שֶׁל אַלְתֶּרְמַן

שֶׁמָּצָא בָהּ

שִׂמְחַת־עֲנִיִּים

וְהוֹתִיר אַחֲרָיו בְּלִבָּהּ

עִיִּים

שֶׁל

עִצְּבוֹן עֲשִׁירִים שְׂבֵעִים

וִיגוֹן עֲנִיִּים

יְדוּעֵי־פַעַר


עִיר

לַעַז יֶזַע וּדְמָעוֹת

אֲחֻזַּת־בַּיִת

שֶׁהָפְכָה

אֲחוּזַת־תְּזָזִית

עִיר נוּבוֹ־רִישׁ

וְרָשׁ־חָדָשׁ


וְאַל תֹּאמְרוּ

מַה תָּעִיר

וּמַה תְּעוֹרֵר אֶת הָאֲהוּבָה

מִמְּחוֹל־מִרְדָּף־אַחַר־דָּמִים

מִתַּחֲלוּאֵי עַמִּים


הַכְּתֹבֶת חֲקוּקָה עַל הַקִּיר

הוֹ, עִיר הָיַבַּיָּם!

אַךְ פְּתוּחָה עֲדַיִן הַדֶּרֶךְ

לְשִׁירַת הַיָּם


עוּרִי, עִיר!

הִתְעוֹרְרִי

הִתְנַעֲרִי

מֵעָבָר קוּמִי

גַם אִם לֹא תָּשׁוּבִי לִהְיוֹת

נְוֵה־צֶדֶק

כְּשֵׁם שֶׁלֹא אָשׁוּב לִהְיוֹת

צָעִיר

עוֹד נָכוֹנוּ לָךְ עֲלִיּוֹת – – –