אֲהָהּ, שְׁנוֹתֵינוּ, פּוֹסְטוּמוּס, פּוֹסְטוּמוּס,
חִישׁ תְּעוּפֶינָה, וּבַחֲסִידוּת לֹא
תַּרְחִיק קְמָטִים, זִקְנָה תּוֹקֶפֶת,
מָוֶת שֶׁאֵין מִי יַעֲמֹד בְּפָנָיו.
אַף אִם תִּזְבַּח לוֹ יוֹם יוֹם שְׁלשׁ מֵאוֹת
פָּרִים; אַךְ פְּלוּטוֹן1 הֵן לֹא תְפַיְּסֶנּוּ.
זִרְמוֹ עֲנָק-מְשֻלָּשׁ מַכְרִיעַ,
אוֹתוֹ הַזֶּרֶם עֲתִידִים כֻּלָּנוּ —
כָּל בָּאֵי-אֶרֶץ — כִּי עוֹד נַעַבְרֶנּוּ,
הֵן מְלָכִים וְיוֹרְשֵׁי הָעֶצֶר,
הֵן יוֹגְבִים וּבְנֵי-כְפָר מִסְכֵּנִים.
אַךְ שָׁוְא נִרְחָקָה מִקְּרַב-דָּם וָקָטֶל,
מִמִּשְׁבָּרֵי-גַעַשׁ יָם-אַדְרִיָּה יָעַר,
אַךְ שָׁוְא נִפְחַד מֵעֹצֶר רוּחַ-
נֶגֶב מַזֶּקֶת בַּחֹרֶף וּסְתָו.
נֵרֵד כֻּלָּנוּ אֶל גְּדוֹת הַקּוֹצִיטוּס4
הַמִּתְמַהְמֵהַּ, אֲשֶׁר שָׁם יְעֻנּוּ
הַדָּנָאִידוֹת אַף סִיזִיפוּס5
בָּעֲבוֹדָה עַד סוֹף כָּל הַיָּמִים.
נִטּשׁ שָׂדֵנוּ, הֵיכָל וְרַעְיַת-חֶמֶד,
מִכָּל עֵצֵינוּ נָטַעְנוּ בְגַנֵּנוּ
אַךְ אֵי אֵלֶּה בְרוֹשִׁים יְלַוּוּ
אֶת-אֲדוֹנֵיהֶם זֶה קְצַר-הַיָּמִים.
יוֹרֵשׁ יֵינֶךָ — גְּנַזְתּוֹ, וְשׁוֹמְרִים לוֹ
מַפְתְּחוֹתֶיךָ מֵאָה — יִשְׁפְּכֵהוּ
עַל הָרִצְפָּה, וְטוֹבִים יֵינֶיךָ
מִתִּירוֹשָׁה שֶׁל כֵּרַת-כְּמָרִדים.
23.2.38