זָהוּב הוּא הַדֶּמֶם
בַּשְׁבִיל הַיּוֹרֵט־מִסְתַּלֵּף
אֶל חֵיק מִקְשָׁאָה מְנַמְנֶמֶת
עַל סַף נַחַל קָט מִתְעַלֵּף.
וְזַיִת אֶל זַיִת
מַבִּיט בְּכַסְפוֹ הַיָּרֹק.
הַזְּמַן שֶׁמֵּעֵבֶר לַחַיִץ
נָמוֹג בְּשִׁטְפוֹן דַּהֲרוֹ.
רַק רֹבֶד עַל רֹבֶד
בְּקִיר הַחוֹמָה שֶׁמִּמּוּל
מַפְרִיחַ בְּצֶבַע הָעֹבֶשׁ
אֶת זֵכֶר הָאָז הַקָּמוּל.
בָּדָל שֶׁל מִרְפֶּסֶת,
תָּקוּעַ בְּגַב הֶעָבָר,
מַשְׁקִיף עַל מִסְלַעַת הַכֶּסֶף
מִנֶּגֶד בְּצֵלַע הָהָר.
עִנְבָּל אֶלֵי חֶבֶל,
וּנְחֹשֶת אִבְּדָה אֶת גּוֹנָהּ.
הַצְּלִיל הֶעָמוּם כְּמִקֶּבֶר
מַכְבִּיד עַל אֶבְרוֹת הַיּוֹנָה.
בַּרְדָּס וְאַדֶּרֶת
וְחֵלֶב צָהֹב עַל פָּנִים.
וְצֵל עַרְבִיָּה הָעוֹבֶרֶת
בְּצַעַד חָפוּז־לוֹטְפָנִי.
וְאֵפֶר מוּל שֶׁמֶשׁ,
אוּדִים וְשְׁיָרִים שֶׁאֻכְּלוּ –
עִקְּבוֹת מְדוּרָה שֶׁל לֵיל אֶמֶשׁ
אוֹתָהּ נְעָרַי הֶעֱלוּ.