(מֵהֵינֶה)

עַל קִבְרָהּ הַבּוֹדֵד עוֹמֶדֶת לָהּ אֵלֶה,

בָּהּ בּוֹכִים בְּנֵי כָנָף וְרוּחוֹת אֲפֵלָה;

וְיוֹשֵׁב עַל קִבְרָהּ מִתַּחַת לַסְּכָךְ,

עֶבֶד הַטּוֹחֵן וְאוֹצָרוֹ הָרָךְ.

הָרוּחוֹת הוֹמִיּוֹת וּבֹוכוֹת בְּתוּגָה,

שִׁיר בְּנֵי־הַכָּנָף מֶה עָגוֹם, מַה נּוּגָה;

וְנִדְמוּ הָעוֹגְבִים וְקוֹלָם לֹא בָא –

הֵם בּוֹכִים וְלֹא יוֹדְעִים בְּעַצְמָם עַל מָה…