בַּלַּיְלָה חָלַם הָעֶבֶד חֲלוֹם:

וְהוּא אָדוֹן…

כִּי הֵקִיץ הָעֶבֶד עִם הוּלֵד הַיּוֹם –

צַר לוֹ הָיָה עַד מוּת

סְבֹל בְּעָלָיו, סְבֹל עֻלּוֹ, סְבֹל זָדוֹן –

בְּלִי קַוּוֹת לִפְדוּת – –

וַיֵּצֵא וַיִּבְרַח הַשָּׂדֶה.

בַּלַּיְלָה חָלְמָה הַשִּׁפְחָה חֲלוֹם:

וְהִיא גְּבִירָה…

וַיְהִי כִי הֵקִיצָה עִם הוּלֵד הַיּוֹם,

צַר לָהּ הָיָה עַד מוּת

לְהַתְמִיד וּלְשַׁפְשֵׁף אֶת דּוּדֵי הַכִּירָה –

וְלִהְיוֹת לָבוּז – –

וַתֵּצֵא וַתִּבְרַח הַשָּׂדֶה.

בַּשָּׂדֶה הַגָּדוֹל, בַּשָּׂדֶה הָרָחָב

רַק עֵצִים שָׁם גָּדְלוּ, רַק רוּחַ שָׁם רָחָף.

הָעֶבֶד בָּא שָׁמָּה, הַשִּׁפְחָה שָׁם בָּאָה,

הִיא רָאֲתָה אוֹתוֹ גַם הוּא אוֹתָהּ רָאָה –

– מִי אַתָּה? שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בִּרְעָדָה:

– פֶּרַח, שְׁמִי שׁוֹשָׁן צָמַחְתִּי בַשָּׂדֶה.

– וְאַתְּ מִי? שְׁאָלָהּ הָעֶבֶד בִּרְעָדָה

– שׁוֹשַׁנָּה, כָּמוֹךָ צָמַחְתִּי בַשָּׂדֶה!

הַמֻּתָּר לְנַשְּׁקֵךְ? – שְׁאָלָהּ הַשּׁוֹשָׁן.

– אִם מֻתָּר לְחַבְּקֵךְ? – הֵם נַעֲנוּ בְרֹאשָׁם – –

וַיִּצְהַל הַשָּׂדֶה, הָרוּחַ שָׁר שִׁירָה:

– לֹא אָדוֹן, כִּי פֶרַח! שׁוֹשַׁנָּה – לֹא גְבִירָה…

הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ גַּם הוּא אוֹתָהּ אָהָב –

וְאַחֲרֵי שְׁנֵי יָמִים הֵם מֵתוּ בָרָעָב…

וַיֶּאֱבַל הַשָּׂדֶה וְהָרוּחַ לֹא נָדָם

וַיְקוֹנֵן: לֹא פְּרָחִים – בְּנֵי־אָדָם! בְּנֵי־אָדָם!…