… עוֹד לֹא שַׁרְתִּי שִׁיר הַלַּיְלָה –

הָבָה אָשִׁיר שִׁיר הַלַּיְלָה,

הָבָה אַשְׁלִים עִם הַחשֶׁךְ,

וְלֹא אֵתַע בְּרִשְׁתּוֹת אוֹר..

קָרֹא קָרָא לִי הָאֹפֶל.

לָחשׁ לָחַשׁ לִי מֵרָחוֹק:

"אֲנִי מַפְקִיר לָךְ עוֹלָמִי,

בּוֹא וְדַבֵּר שִׁיר!

הִנֵּה שָׁקַע כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ,

הַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ,

הַכּוֹכָבִים לֹא יַצְהִירוּ,

עָנָן רוֹכֵב עַל־גֵּב עָב…

קָרֹא קָרָא לִי הָאֹפֶל,

שָׁלַח אֵלַי אֶת מַלְאָכוֹ,

בָּא וְעָמַד בְּחַלּוֹנִי,

וְדָפַק אֵלַי: “צֵא”!

"טַלִּית שְׁחוֹרָה תְּלֵה עַל שֶׁכֶם,

עֲלֵי רֹאשְׁךָ שִׂים מִצְנָפֶת;

שָׁלשׁ קְצָווֹת לַמִּצְנָפֵת –

וְצֵא אֵלַי וּמְלֹךְ!

רַבִּים יֶשְׁנָם פֹּה הַשֵּׁדִים,

רַבּוֹת יֶשְׁנָן פֹּה הַשִּׁדּוֹת;

רַק הָאַחַת שִׁדָּה־בְתוּלָה,

וְאֵין שֵׁנִית לָהּ,

הִיא הַיְחִידָה בִּבְנוֹת־לַיְלָה:

חִין־הַלַּיְלָה עַל שְׂפָתֶיהָ;

שְׁתֵּי עֵינֶיהָ – חֲלוֹם אֶחָד,

חֲלוֹם־לַיְלָה הוּא.

עַל כְּתֵפֶיהָ שְׁנֵי בְנֵי־עוֹרְבִים,

עַל שָׁדֶיהָ שְׁנֵי בְנֵי־עוֹרְבִים,

מִי שֶׁיָּבוֹא וְיַבְרִיחֵם –

הוּא הוּא יִזְכֶּה בָּהּ.

לֹא עַל הַר וְלֹא עַל גִּבְעָה,

רַק בָּעֵמֶק הִיא נֶחְבָּאָה,

הֵקִים לַיְלָה סְבִיבָה גָּדֵר:

צֵל עַל גַּבֵּי צֵל.

מִי שֶׁיֵּדַע שֵׁם הַמְפֹרָשׁ,

יָבוֹא שָׁם וְיַגִּידֶנּוּ –

אָז יִתְמוֹטֵט קִיר הַצְּלָלִים,

אֲשֶׁר סָבִיב לָּהּ. –

אַךְ יָצָאתִי אֶל־הַלַּיְלָה,

וּבְלָעַנִי כְבָר הַלַּיְלָה;

טָס עָלַי בְּכָנָף שְׁחוֹרָה,

וְאֶת דַּרְכִּי סָךְ.

אַיֵּךְ אַיֵּךְ שִׁדָּה יָפָה?

קִרְאִי, קִרְאִי לִי, הַיָּפָה!

אֹחַז בְּצִלְצּוּלֵי קוֹלֵךְ –

וְאֶמְצָא אֶת הַשְּׁבִיל…

שֵׁם הַמְפֹרָשׁ עוֹדִי זוֹכֵר:

הֵן לֹא אַחַת בּוֹ פָתַחְתִּי

שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם לַחֲזוֹת

בְּאוֹר פְּנֵי אֲדֹנָי…

אַךְ יָצָאתִי אֶל־הַלַּיְלָה –

וְהִתְעַנִּי כְבָר הַלַּיְלָה;

שֶׁמָּא אֵין זֶה כִּי־אִם בְּדוּתָה,

בְּדוּתָה יָפָה וְלֹא כְלוּם?…

הַס! לִי נִשְׁמַע לַחֲשֵׁי־שָׂפָה,

שְׁתֵּי יָדַיִם לִי מוּשָׁטוֹת:

"בּוֹא, אֶת־אִישִׁי כְּבָר שָׁלַחְתִּי –

סוּר אֵלַי וָלִין…

מִי קוֹרֶצֶת לִי בְּעֵינָהּ?

שִׁדָּה! שִׁדָּה! בַּעְלָהּ נִרְדָּם –

וּמִבֵּין שְׁתֵּי כְתֵפָיו רוֹמְזָה,

רוֹמְזָה, קוֹרְצָה לִי…

מִי לִי קוֹרְאָה אֶל־הַשִּׂיחִים –?

שִׁדָּה, שִׁדָּה! אִישָׁהּ מוּנָח

כָּפוּת בְּתַלְתַּלֵּי רֹאשָׁהּ,

וְהִיא קוֹרֵאת לִי…

אַיֵּךְ אַיֵּךְ, שִׁדָּה תַמָּה?

הַצִּילִינִי נָא, הַתַּמָּה!

הִרְהוּר־זִמָּה בִּי כְּבָר נִתְקָל,

לְרַגְלַי רוֹבֵץ חֵטְא!

*

בְּדוּתָה יָפָה! אוֹתָהּ שִׁדָּה

שֶׁאִמְּצַתְנִי אֱלֵי לִבָּהּ.

לָחֲשָׁה לִי עַל אָזְנִי חֶרֶשׁ:

"בְּדוּתָה סִפֵּר לָךְ…

רַק קְצָת אֱמֶת יֵשׁ בַּדָּבָר:

הָיְתָה, אָמְנָם, שִׁדָּה יָפָה,

עִם בְּנֵי־עוֹרְבִים עַל כְּתֵפָיִם –

חִכְּתָה לָךְ בַּגַּיְא.

אוּלָם אַף לֹא אֶחָד הָיָה

אֲשֶׁר יָדַע שֵׁם הַמְפֹרָשׁ,

יַעֲלֵהוּ עֲלֵי שְׂפָתָיו

וְיֹאמְרוּ שָׁם בַּגַּיְא…

הַרְבֵּה לֵילוֹת אֹפֶל חִכְּתָה,

לֵילוֹת־שָׁוְא וְלֵילוֹת־עָמָל,

עַד שֶׁקָּרְאָה אֶל־הָעוֹרְבִים:

– שָׂאוּנִי אֶל־הָהָר!

עַל הָהָר רַגְלֶיךָ עוֹמְדוֹת,

עַל הָהָר יֵשׁ שִׁדּוֹת רַבּוֹת;

בְּכָל אַחַת, אֶפְשָׁר, תִּמְצָא

מִי שֶׁחִכְּתָה לָךְ!…

*

הִנֵה שַׁרְתִּי שִׁיר. הַלַּיְלָה,

שִׁיר הַיּוֹם כְּשִׁיר הַלַּיְלָה;

שְׂחֹק הַכְּרוּבִים שְׂחֹק הַשֵּׁדִים, –

אִם לֹא אֶחָד. הוא?…