בַּחוּץ הִתְהוֹלֵל רוּחַ זוֹעֵף, נוֹהֵם,
בָּרָקִיעַ זָחַל עָנָן קוֹדֵר זוֹעֵם.
כּוֹכָב אֶחָד הִבְהֵב עוֹד בַּדָּרוֹם —
מִפְּנֵי הֶעָנָן נִבְהָל, וְנָפַל מִשְּׁמֵי מָרוֹם —
הַכּוֹכָב טֶרֶם צָלַל אַרְצָה, מָטָה,
וְגָוַע בְּתוֹךְ הָאֲוִיר, וְנֶחְנַק בָּעֲלָטָה…
— — — —
הִיא טִיְלָה אָז בָּרְחוֹב יְחִידָה,
וּבִתְהוֹם הַלַּיְלָה בִּקְּשָׁה אֶת יְדִידָהּ.
וּבְרַגְלֶיהָ טָפְפָה בִּתְהוֹם מַחְשַׁכִּים,
כְּקוֹרְאָה לוֹ, כְּקוֹרְאָה מִמֶּרְחַקִּים…
וְהֵדִים קַלִּים קָרְעוּ אֶת הַדְּמָמָה,
וְרָחֲפוּ לִקְצֵה הָרְחוֹב לְבַקְּשׁוֹ שָׁמָּה…
— — — —
אֲנִי הָלַכְתִּי אָז בָּרְחוֹב הַהִיא
וְנִפְגַשְׁנוּ, הִיא שָׂמָה אֶת עֵינֶיהָ בִי;
וְגַם מַבָּטִי נִנְעֲץ לְתוֹךְ עֵינֵי הַהֶלָּבָה,
וְנִדְמֶה לִי — אֲנִי יוֹדֵעַ מַה בִּלְבָבָהּ…
תְּלוּנַת עוֹלָם, מְרִירוּת, וְנִיצוֹצֵי חִבָּה
בְּלוּלִים וּמְעֹרָבִים הִתְרוֹצֲצוּ בְלִבָּהּ.
בְּרֶטֶט קַל הִיא אָחֲזָה בְיָדִי
וְלָחֲשָׁה לִי: — לְכָה לְכָה עִמָּדִי… —
וְקוֹלָהּ רָעַד, וְנִשְׁמַע לִי בְקוֹלָהּ:
תַּחְנוּנֵי לֵבָב עָלוּב, תּוּגַת־נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה.
— הַגִּידִי לִי מִי אַתְּ, וְאָנָה נֵלֵךְ?
וְלָמָה זֶה, הוֹ לָמָה רוֹעֵד קוֹלֵךְ? —
— אוֹבְדָה אֲנִי, אוֹבְדָה, וְיָצָאתִי עַתָּה
לְבַקֵּשׁ אֶת חֲבִיבִי בְּלֵיל זֶה, לֵיל עֲלָטָה.
אִמִּי הִיא כְבָר מֵתָה, שָׁמָּה עֲלֵי קִבְרָהּ
עוֹמְדָה לָהּ אֲחוֹתִי הַמְּשֻׁגָּעָה וְהַחִוְּרָה, —
שַׂעֲרוֹתֶיהָ פְרוּעוֹת, וְשִׂמְלָתָהּ פְּרוּמָה,
מִן הַקְּרָעִים נִרְאֵית גְּוִיָּתָה הָעֲרוּמָה,
וְקוֹרְאָה הִיא וְקוֹרְאָה: — אִמָּא אִמָּא אִמָּא!
הַבְּכִירָה הִשְׁתַּגָּעָה, הַצְּעִירָה בִּבְנוֹת־זִמָּה!…
לַיְלָה לַיְלָה לַיְלָה, אִמָּא אִמָּא אִמָּא!
הַבְּכִירָה הִשְׁתַּגָּעָה, הַצְּעִירָה בִּבְנוֹת־זִמָּה!… —
וּנְשָׁמָה הָיְתָה לִי, נְשָׁמָה הָיְתָה
פֹּה, בְּלִבִּי זֶה, בְּקֶרֶב לִבִּי חָיְתָה.
וְאָרַב מַשְׁחִית לָהּ וְהִיא לֹא פִלְּלָה,
בִּזְדוֹן לֵב הִתְעַלֵּל בָּהּ — וְחִלְּלָה.
וְהָלַךְ לוֹ וְהָלַךְ, מֵאָז עוֹד לֹא רְאִיתִיו,
וְיָמִים רַבִּים עָבְרוּ כְבָר, וּכְבָר נְשִׁיתִיו.
אַךְ הַנְּשָׁמָה הָעֲלוּבָה גַּם בַּחֲלֹף מְחַבְּלָהּ,
הִתְאַבְּלָה חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ, מָה הִתְאַבְּלָה…
וְדוּמָם בָּכְתָה לָהּ, וְנוֹרָא הָיָה בִכְיָּה…
— — — —
וּבְאֵין לִי אֵם אֲזַי, וּבְאֵין לִי מִחְיָה —
קָרַעְתִּי אֶת נִשְׁמָתִי קְרָעִים, קְרָעִים,
וּמְכַרְתִּים קֶרַע, קֶרַע לִבְנֵי־אָדָם רָעִים…
וְקֶרַע אֶחָד עוֹד נוֹתַר בִּי, וְאוֹתוֹ
לֹא יַחְפֹּץ אִישׁ בְּלַיְלָה זֶה לִקְנוֹתוֹ —
וְחַי עוֹד קֶרַע אַחֲרוֹן זֶה וְדוֹמֶה:
כְּאִלּוּ חַיָּה בִי נְשָׁמָה שְׁלֵמָה…
לְכָה לְכָה עִמָּדִי, שָׁמָּה שָׁמָּה
אֲחַלֵּק עִמְּךָ קֶרַע אַחֲרוֹן שֶׁל הַנְּשָׁמָה…
אִמִּי הִיא כְבָר מֵתָה, שָׁמָּה עֲלֵי קִבְרָהּ
עוֹמְדָה לָהּ אֲחוֹתִי הַמְּשֻׁגָּעָה וְהַחִוְּרָה.
וְקוֹרְאָה הִיא וְקוֹרְאָה: — אִמָּא אִמָּא אִמָּא!
הַבְּכִירָה הִשְׁתַּגָּעָה, הַצְּעִירָה בִּבְנוֹת־זִמָּה… —
וְשָׁחוֹר הוּא הַלַּיְלָה, וְהַלֵּבָב מִתְגַּעְגֵּעַ
לְהִתְמַכֵּר כָּלִיל וְאֵין, אָיִן רֵעַ… —
— — — —
בַּחוּץ הִתְהוֹלֵל רוּחַ זוֹעֵף, נוֹהֵם,
בָּרָקִיעַ זָחַל עָנָן קוֹדֵר, זוֹעֵם.
כּוֹכָב אֶחָד הִבְהֵב עוֹד בַּדָּרוֹם
בּוֹדֵד־כִּגְרוּשׁ־שַׁדַּי גַּלְמוּד, בִּשְׁמֵי מָרוֹם…