*I

עָלֶה נוֹשֵׁר זֶה, שׁוֹשָׁן נוֹבֵל זֶה,

שְׁקִיעַת־חַמָּה זוֹ — הַאֵין זוֹ גְסִיסָה?

עוֹרֵב שָׁחוֹר זֶה בִבְכִי קוֹבֵל זֶה —

אִם אֵין מְנַבֵּא הוּא שְׁעַת־הַמִּיתָה?…

הֶמְיָה בָּאָה מִגַּנִּי — הֶהָיְתָה זֹאת אֲנָחָה?

אִם נֶאֱנָח עָלֶה עַל עֲנָפוֹ?

אוֹ אוּלַי הָרוּחַ עַצְמוֹ מְבַכֶּה כָכָה

אֶת הֶעָלֶה אֲשֶׁר טְרָפוֹ?…

II

צַר לִי, צַר לִי מְאֹד, אֲנִי שָׁב הַיּוֹם לְבֵיתִי,

וְאֶסְגֹּר אֶת חַלּוֹנַי וְאוֹרִיד הַוִילּוֹנִים;

וְלֹא אֶרְאֶה בְשֶׁמֶשׁ־סְתָו, אֶת־בּוֹאוֹ וְאֶת־צֵאתוֹ,

וְלֹא אֶרְאֶה אֶת־הָעוֹרְבִים עַל־שִׁלְדֵּי הָאַלּוֹנִים.

בְּבֵיתִי אֵשֵׁב וְאֶחְלֹם עַל־דְּבַר שׁוֹשַׁנִּים אֲדַמְדַּמִּים,

עַל־דְּבַר צִפֹּרֶת הַכְּרָמִים וּזְמִירִים וְשִׁירוֹת;

עַד שֶׁאָבִיב חָדָשׁ בַּעֲתַר אוֹרוֹת רַבִּים וְחַמִּים

יִפְרֹץ אֶל חֶדְרִי בְּעַד הַתְּרִיסִים, בְּעַד הַקִּירוֹת.