בַּלַּיְלָה, בְּרִגְעֵי שִׁעֲמוּם אֶפְתַּח אֶת לִבִּי,

רַק צְלָלִים וּדְמָמָה עוֹמְדִים וְשׁוֹמְרִים עַל גַּבִּי;

בַּחַלּוֹן לִי נִרְאִים: פְּנֵי הָרָקִיעַ הַכֵּהֶה —

יְשֵׁנִים הֶעָבִים הַשָּׂבִים וְתוֹעִים בִּשְׁנָתָם,

כִּבְרוּאִים עֲלוּבִים וּדְווּיִם שֶׁקִּלְּלָם אֵלָם:

“נָע־וְנָד” תִּהְיוּ בְשָׁמַי הָרְחָבִים…

יְשֵׁנִים הֶעָבִים וְתוֹעִים — מֵחֵיקוֹ שֶׁל אֶחָד

מִסְתַּנֵּן אוֹר חִוֵּר, הַלְּבָנָה חֲבוּיָה בְחֵיקוֹ.

אֶפְתַּח אֶת לִבִּי וְאֶרְאֶה מַה שְּׁלוֹם הַחֲלוֹמוֹת

טִפַּחְתִּי בְקִרְבּוֹ זֶה כַמָּה, זֶה כַמָּה…

גַּן־עֵדֶן בּוֹ שִׂגְשֵׂג בְּמֶשֶׁךְ אֲבִיבִי הַקָּצֵר:

עִם כָּל נִיצוֹץ־אוֹר שֶׁנִּתַּז וּבָא לְתוֹךְ עֵינַי —

בּוֹ גָדַל צִיץ־וְרָדִים;

עִם כָּל מַבֵּט־חֵן שֶׁמִּלְּטָה עֵין־יָפָה אֶל פָּנַי —

שׁוֹשָׁן בּוֹ עָלָה;

מִנְּשִׁיקָה חֲמִימָה וְלוֹחֲשָׁה —

בּוֹ נִבְרְאוּ מַלְאָכִים;

וּבְנוֹחַ עַל חָזִי רֹאשׁ נֶחֱמָד וְרָפֶה

שָׁם הוּשַׁר שִׁיר־עֶרֶשׂ —

אֶפְתַּח אֶת לִבִּי וְעָמַד גַּן־עֶדְנִי לְפָנַי;

אֲטַיֵּל בִּשְׁבִילָיו הַקְּדוֹשִׁים,

אָבוֹא בְצֵל כַּנְפֵי מַלְאָכָיו,

וְאֶסְתַּתֵּר מִלֵּילִי…

בַּלַּיְלָה בְרִגְעֵי שִׁעֲמוּם — וְלִבִּי פָתוּחַ לְעֵינַי,

וְעֵינַי הָרוֹאוֹת: חֳרָבוֹת, חֳרָבוֹת בְּלִבִּי!

עֵץ קָמֵל, צִיץ נוֹבֵל, צִפּוֹר מֵתָה —

בְּלִי הַדְרַת כְּנָפַיִם.

מַלְאָךְ חִוֵּר וְעָצֵב יוֹשֵׁב עַל אֵלֶּה הַשְּׁיָרִים

שְׁיָרֵי גַּן־עֶדְנִי וּמְקוֹנֵן —

וּפְנֵי שָׂטָן רָע אוֹרְבִים בְּפִנָּה אֲפֵלָה,

וְהַשָּׂטָן מְגַחֵךְ…וְהַלְּבָנָה — הִיא יָצְאָה

מִבַּעַד לֶעָנָן וְצוֹפָה בַחֲלוֹנִי אֶל לִבִּי —

לְבָנָה חִוֶּרֶת.