קנאת עשיר בשלות הרש

לֵךְ, הוֹן, לְשָׁלוֹם, בֹּא בְּשָׁלוֹם, עֹנִי!

לֹא אֵדְעָה יָרִיד וְכִתְבֵי חֵלֶף,

לֹא אֶחֱשֹׁב, אִם יֵשׁ בְּחֶשְׁבּוֹן סֶלֶף

אוֹ הֶעֱנִי לֹוֶה וְטֶבַע אֹנִי.

מִי יַאֲמִין כִּי אִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

הַמָּוְתָה יִתְאַו פְּעָמִים אֶלֶף?

אֶלְאֶה נְשֹׂא… יִשְׁחַק אֲבָנִים דֶּלֶף,

עָד מָה, אֲהָהּ נַפְשִׁי, בְּשָׁאט תִּשְׁכֹּנִי?

אֶרְאֶה בְּשַׁלְוַת דַּל, וְיוֹם וָעֶרֶב

אוֹכֵל פְּרוּסָתוֹ בְּגִיל וּבְנֹחַ,

כָּל עֵת לְחָיָיו בּוֹעֲֲרִים מֵאֹדֶם.

אַבִּיט – וְאִם זָהָב וְכֶסֶף אֵרֶב

אַחַר הֲמִקִּי רַעֲיוֹן וָכֹחַ,

אָמוּת כְּמוֹת נָבָל, וְאוּלַי קֹדֶם.