על האושר האמיתי

אֵיזֶה דֵעַ, אֵיזֶה, גַּם כִּי שָׁפֵל,

לֹא יִתְאַו הַשִּׂיג עֹמֶק דִּין עֶלְיוֹן?

אֵיזֶה שֵׂכֶל, מֵאֵין אוֹר בִּין אָפֵל.

לֹא יִתְמַהּ לוֹ בַּנִּיב אוֹ בָּרַעְיוֹן?

מִי בִּמְבוּכוֹת תֵּבֵל זֶה הַנּוֹפֵל

הִבִּיט, וּלְשַׂרְעַפָּיו יִמְצָא פִּדְיוֹן,

עֵת לַפָּנִים יִרְאֶה הֶעְדֵּר יָשְׁרוֹ.

עִקְשׁוּת אָרְחוֹת דִּינָיו, מִעוּט סִדְרוֹ?

מִי בִּרְאוֹת כֵּס רָשָׁע לֹא יִשְׁתּוֹמֵם?

תַּחַת חֻפַּת מַלְכוּת תֵּבֵל עוֹמֵד;

הָרָאוּי לִקָּבֵר חַי – מִתְרוֹמֵם,

מִתְאַמֵּץ בּוֹ אָדָם בֶּן הִשָּׁמֵד,

הָעַוָּל הַנָּבָל בּוֹ מִתְקוֹמֵם;

אֶל מִי כָּל חֶמְדָּתוֹ? לָאִישׁ, חוֹמֵד

כָּל חֶלְאָה, כָּל טִנּוּף, כָּל תּוֹעֵבָה,

שׁוֹלָל וָרֵיק מִכָּל מִדָּה טוֹבָה.

מִי יִשְׁקֹט עֵת יִרְאֶה גֶּבֶר שָׁלֵם

בִּלְתִּי נּוֹחַ כָּל עֵת, בִּלְתִּי הַשְׁקֵט,

גַּם אִישׁ שָׁלֵם, כִּי פִּי יִצְרוֹ בּוֹלֵם,

בֶּלַע אֶל פִּיו מִבֵּין גָּלָל לוֹקֵט –

חֶסֶד שַׁחַק, אֵיךְ מֶנְהוּ תִתְעַלֵּם,

עַד תִּשָּׁחֵת נַפְשׁוֹ, עַד תִּנָּקֵט,

עַד תִּתּוֹ אֶל כַּפּוֹת חֶלֶד מִרְמָס,

עַד כַּחֹמֶט בֵּין טִיט רַגְלָיו יִמָּס?

רָעָה מִזֹּאת אֶרְאֶה, כִּי גַּם בָּזֶה

סֵדֶר אָיִן: תֵּבֵל אוֹפַן עָגוּל,

אֵת שֶׁשָּׁחַח אֶתְמוֹל, הַיּוֹם נֶחְזֶה

עוֹלֶה, וִיהִי יִקְרוֹ מָחָר פִּגּוּל.

יִתְמַהּ עַל תִּמְהוֹנִי, מִלַּי יִבְזֶה

אִישׁ תָּם, וִייַשֵּׁב זֹאת עִם הַגִּלְגּוּל.

הֵיטִיב דּוֹבֵר, אַךְ אִם יִפְקַח עֵינָיו

גָּאוֹן הֵעִיד עָלָיו, לֹא הֶעָנָו.

מִי יִגֶל מֵעֵינָיו הֶעָפָר,

קֹהֶלֶת, הַלּוֹעֵג עַל רֹב חָכְמָה!

תַּפְלִיא עֵצָה: מַה טּוֹב כִּי לֹא תוּפַר

פֶּן תְּשׁוֹמֵם הַנֶּפֶשׁ הָרָמָה.

כַּמָּה בּוֹרוֹת לִיחִידָתוֹ חָפַר

הָאִישׁ, עֵת לֵידַע סוֹד הָאֵל כָּמַהּ!

סוֹף דָּבָר: אֵין הַשְׂכֵּל כִּי-אִם סִכְלוּת,

וּמְהֻלָּל הַבּוֹחֵר בַּהוֹלְלוּת.

עַל אִישׁ אֶחָד שׁוֹטֶה אֵלַי הֻגַּד,

כִּי כּוֹרֵם דַּל הָיָה, שִׁקְמִים בָּלַס,

וּבְיוֹם עַל דֵּעוֹתָיו מֹחוֹ בָּגַד,

פִּתְאֹם בִּמְלָכִים בָּז וַיִּתְקַלָּס.

עַל הוֹן זָר שֶׁיִּרְאֶה יֹאמַר: בָּא גָד!

וּבְעֹשֶׁר לֹא-לוֹ שָׂשׂ וַיִּתְעַלָּס,

דִּמָּה כִּי כָּל צִיֵּי הַיָּם שֶׁלּוֹ,

יוֹדֶה לָאֵל כָּל עֵת, כִּי רַב חֵילוֹ;

יִבְעַט בַּמִּקְרִים, יִבֶז בַּמַּזָּל,

מִכָּל נוֹלָדִים הוּא בִּלְבַד אֻשַּׁר.

בִּלְבָבוֹ אֶת גִּנְזֵי הַזָּהָב זָל,

קָנָה לוֹ בּוֹ כֹּל שֶׁאֵלָיו יִכְשַׁר,

לֹא יִרְגַּז, עֵת מִכִּיס כַּסְפּוֹ אָזַל,

לֹא יִירָא מִשּׁוֹפֵט, שׁוֹמֵר וָשָׂר –

אֵיךְ סָכָל נִקְרָא לוֹ, וּבְשִׁגְעוֹנוֹ

לֹא הִכּיר אֵלָיו עֹל, רַק עַל קוֹנוֹ?

נִרְפָּא – וּבְרוֹפְאוֹ הָעֶלְיוֹן גָּעַר

לֵאמֹר: ׳מַה לָּךְ וּלְסִכְלוּתִי, מַה לָּךְ?׳

אָז אָמַר לוֹ, בִּיקוֹד קֶצֶף נִבְעַר:

׳דּוֹד, בִּרְצוֹנְךָ אֶרְצֶה, לֹא מִפְעָלָךְ!

דַּע, כִּי כָּל עוֹד הָיָה לִבִּי נִבְעָר,

לֹא יָדַע אָדוֹן לוֹ, בַּכֹּל מָלַךְ.

הָהּ, כִּי שֵׁנִית בִּידֵי קִנְאָה סֻגָּר!

עַל אַפִּי בִּיגוֹנֵי תֵבֵל אֶתְגַּר׳.

לָמָּה תִּכְנַע אִם-כֵּן אוֹ תִּתְגָּאֶה,

בֶּן-אָדָם, בַּשִּׁפְלוּת אוֹ בָּעִלּוּי –

וּבְעֵינָךְ בַּמָּשָׁל הַזֶּה תִרְאֶה

כִּי כָּל אָשְׁרָךְ רַק בַּדִּמְיוֹן תָּלוּי?

עַל זֹאת אֶפָּלֵא לָךְ, גַּם אֶשְׁתָּאֶה,

וּבְלַהֲבַת חָרוֹן לִבִּי קָלוּי,

עֵת אֶרְאֶךָ רוֹדֵף אַחַר הַהוֹן:

דָּבָר זָר הוּא, עִוְרוֹן בֶּן תִּמָּהוֹן!

קַל רוֹאֶה חֹק גַּלָּח עָלָיו יֹאמַר

כִּי עַל פִּי יִתְנַהֵל, עַל פִּי יִשַּׁק –

רַק יִצְרוֹ סוּס שׁוֹטֵף בִּלְתִּי מִשְׁמָר,

מֵאֵשׁ אַוַּת כָּבוֹד נַפְשׁוֹ תֻשַּׂק.

מִי יַאְמִין עֵת יִרְאֶה עֵינֵי כּוּמָר

אֶל הֶעָפָר נוֹטִים וּלְבוּשׁ הַשַּׂק,

כִּי רָם לִבּוֹ לַחְשֹׁק בָּאַרְגָּמָן,

לִכְלִיל אַפִּיפְיוֹר אוֹ כּוֹבַע חַשְׁמָן?

אֶרְאֶה צְעִירֵיהֶם: לִבָּם לַגּוּף,

טִיּוּל, הִתּוּל, לָצוֹן, אֹכֶל וּזְנוּת –

בּוֹר נִאוּפִים הִנָּם (מִי פִּי יָגוּף?)

לֹא יֵעָזֵב מֵהֶם מִאוּס וּגְנוּת,

מִתְרָאִים כִּפְגָרִים וּמְתֵי סִגּוּף,

גַּם לַלֶּחֶם נָדִים מִמִּסְכֵּנוּת –

וּלְרֹב שֹׂבַע נַפְשָׁם נֹפֶת תָּבוּס,

כִּי פִיהֶם לֹא תָמִישׁ מִן הָאֵבוּס.

הוֹי גוֹי נָבָל בַּכֹּל, בַּכֹּל שׁוֹגֵג!

טֹהַר אֵיךְ יִמָּצֵא בִּלְתִּי אִשָּׁה?

אָדָם כָּל עֵת שׁוֹבֵת, תָּמִיד חוֹגֵג,

מַה מָּקוֹם לִפְרִישׁוּת לוֹ וּקְדֻשָּׁה –

אֵיךְ מֵחֵשֶׁק מִשְׁגָּל לֹא יִתְמוֹגֵג?

הַבִּטּוּל לַזִּמָּה אֶבֶן רֹאשָׁה –

זוּלַת כִּי נִמְנָע הוּא כִּי אִישׁ […]

כָּל יָמָיו חֹם יִצְרוֹ בִּלְתִּי בַּת זוּג.

מִי יִתֵּן לִי כַּיּוֹם מִצְעַר שָדֶה,

לִי וּלְבֵיתִי, מִכָּל יִשּׁוּב רָחוֹק,

וּבְמָאתַיִם עִזִּים אֶהְיֶה רוֹדֶה,

לָהֶם בִּלְבַד אֶתֵּן וּלְטַפִּי חֹק.

עֶדְיֵי הַנֶּפֶשׁ כִּרְצוֹנִי אֶעְדֶּה

וּכְחֶפְצִי יִהְיֶה לִי תֵבֵל לִשְׂחוֹק,

סֻכָּה צָרָה אֶשְׁכֹּן עִם רֹחַב לֵב

מִבִּלְתִּי כֹל חָנֵף אוֹ קוֹל עוֹלֵב.

אָשׁוּב אֶרְעֶה אֶשְׁמֹר צֹאן כָּאָבוֹת,

מִגִּזָּתָם אִשְׁתִּי תִטְוֶה לִלְבּוֹשׁ,

נִרְוֶה חָלָה מָתוֹק דַּדָּן זָבוֹת,

וּלְעוֹרוֹתָן מוּתָן אוֹחִיל עַד בּוֹשׁ.

טִבְחָן יֵאָסֵר לִי מִדַּם נָבוֹת,

מִשַּׁלַּח שֵׁן בָּהֶן יִצְרִי אֶכְבּוֹשׁ:

מִקְנֶה יַקִּיר כִּי לִי כָּל טוּב פִּזָּר –

אֵיךְ לִבְשָׂרוֹ אֶהְיֶה כִּזְאֵב אַכְזָר?

אֵצֶל מַעְיָן צָלוּל שָׁמָּה […]

פַּתְבַּג חֻקֵּנוּ עִם חֶמְאָה אוֹ צוּף,

בִּמְקוֹם דִּבַּת רָכִיל עַל רו […]

לָנוּ עָגוּר עָרֵב יָעִיר צִפְצוּף,

עִם יַעְלַת חֵן אֶל קוֹל זֶה הַז […]

אֶשְׁתַּעְשַׁע שָׁם, וּבְאַהְבָתָהּ רָצוּף

אָשִׂישׂ לַיְלָה וָיוֹם, וּבְחֵשֶׁק תָּם

מִמַּהְלָלָהּ אָשִׁיר שִׁיר אוֹ מִכְתָּם.

עִתִּים אֶקְבַּע אֶל לִמּוּדִים קַלִּים,

לֹא אֶפְתַּח סֵפֶר סוֹד אוֹ פִילוֹסוֹף:

אֶת זֶה הִכְחִישׁ הָאֵל, אֶת זֶה הֶעְלִים,

רֹב הַתְחָלוֹת זֶה שָׁוְא, אֶל זֶה אֵין סוֹף.

פַּעַם אַחַר פַּעַם אֶקְרָא תִלִּים

בִּתְמִימוּת הַלֵּבָב, הָהּ כִּי נִכְסוֹף

נִכְסָף לָצֵאת מֵרַעְיוֹנִים קָשִׁים

וּלְהַאְמִין בִּתְעוּדַת אֵל כַּנָּשִׁים!

אַךְ אָמְנָם בִּמְהֵרָה יָבֹא תִשְׁבִּי,

חִישׁ כָּל הָאָרֶץ תִּמָּלֵא דֵעָה.

הוּא יָאִיר לָךְ מִכָּל חֶשְׁכָּךְ, לִבִּי,

וּלְנַפְשִׁי, בִּישִׁימוֹן סִכְלוּת תּוֹעָה.

לִינִי, דַּעְתִּי, עַד אוֹר בֹּקֶר שִׁכְבִי,

כִּי קָרוֹב יוֹם הָאֵל, יוֹם הַיְשׁוּעָה,

הוּא הַבִּינוֹת יַרְחִיב עֶשֶׂר יָדוֹת,

כִּי בִּיאָתוֹ פִּתְרוֹן כָּל הַחִידוֹת.