מכסי מגן / משה בילינסון

חוֹמת-המכס, אשר ממשלת אנגליה החדשה חשבה לנחוּץ להקים סביב התוֹצרת האנגלית, כּדי להבטיח לה את השלטוֹן על השוּק הפּנימי, טרם הגיעה לשלימוּתה.

עוֹד יד הממשלה נטוּיה. בּמשך שבוּעוֹת מספּר השתנוּ פּני הדברים בּמשק האנגלי ונשבּרה המסוֹרת בּת שבעים שנה וָמעלה. מכסי-המגן נגעוּ גם בּסוּגי-התוֹצרת, אשר אפילוּ הפּרוֹטֶקציוֹניסטים המוּשבעים לא חשבוּ קוֹדם ל“הגן” עליהם – בּתוֹצרת החקלאית. זמן-מה לפני המלחמה, כּשהמיניסטריוֹן השמרני של צ’מבּרלן רמז בּרמז קל על כּוָנתוֹ להטיל מכס על התוֹצרת החקלאית – עלה לוֹ הדבר בּמחיר תבוּסה גמוּרה לשלטוֹן מפלגתוֹ. מכּאן אתה לָמֵד על השינוּי הרב שחל בּמוּשׂגי הבּוֹחר האנגלי. יש לפקפּק אם הגל הפּרוֹטֶקציוֹניסטי הזה כּוֹחוֹ עמוֹ להוֹביל את ספינת המשק האנגלי אל חוֹף-מבטחים. על אחת כּמה וכמה יש לפקפק בּתוֹעלת אשר בּהגנת התוֹצרת החקלאית, המהוָה חלקה קטנה בּמשק האנגלי: הן 80 אחוּז של התבוּאה הנחוּצה לאנגלים, נכנסים מן החוּץ והמצב איננוּ טוֹב בּהרבּה גם בּשאר סוּגי התוֹצרת החקלאית. יוֹצא, שלטוֹבת מיעוּט קטן של היצרנים ישלמוּ הצרכּנים – וּבמקרה דידן הם הרוֹב הגדוֹל של העם האנגלי – בּיוֹקר בּעד התצרוֹכת הראשוֹנה שלהם – דבר, העלוּל להשפּיע על כּוֹח התחרוּת של תוֹצרת אנגליה בּשוּקי חוּץ-לארץ. והתשוּקה הפּרוֹטֶקציוֹניסטית שאחזה בּאנגליה גרמה, כּדרך הטבע, לתגוּבה מצד ארצוֹת אחרוֹת, וּתמוּנת העוֹלם המשקי, הפרוּע בּלאו הכי, נתערפּלה עד כּדי דך, שכּל מוֹצא תכליתי בּין-לאוּמי נראה בּשעה זוֹ מן הנמנע.

לא כּאן המקוֹם לדוּן על סיכּוּיי הפּרוֹטקציוֹניזם האנגלי לגבּי המשק האנגלי והמשק העוֹלמי. לגבּינו הוּא עוּבדה חיצוֹנית, אשר אין בּיכלתנוּ לשנוֹתה. מה שמענין אוֹתנוּ, קוֹדם כּל, זאת היא עמדת ארץ-ישׂראל בּתוֹך המסגרת החדשה. מה יהיה דינה של התוֹצרת שלנוּ, של התוֹצרת התעשׂייתית וּביחוּד של הסחוֹרה העיקרית בּאכספּוֹרט ארץ-ישׂראל, מה יהא דינוֹ של פּרי-ההדר? לעת-עתה לא נכנס הפּרי הזה לסוּג התוֹצרת החייבת בּמכסי מגן, אלא שכּאמוּר יד הממשלה עוֹדנה נטוּיה והדבר יכוֹל להתרחש יוֹם-יוֹם. היש צוֹרך להסבּיר מה תהיינה התוֹצאוֹת הכּרוּכוֹת בּזה לגבּי המשק הארצישׂראלי?

בּחוּגי ממשלת ארץ-ישׂראל הוּבּעה הדעה, שתוֹצרת הארץ היא תוֹצרת זרה לגבּי אנגליה ועל כּן היא חייבת בּמכסי מגן; ארץ מנדט איננה רשאית להיכּנס בּיחסים מיוּחדים עם אנגליה ולתת לה יתרוֹנוֹת לעוּמת ארצוֹת אחרוֹת, ועל כּן גם אנגליה איננה צריכה לתת יתרוֹנוֹת לארץ-ישׂראל וּלהכניסה בּאוֹתה המסגרת המשקית-האימפּריאלית, אשר לשמה הוֹלכת ונבנית חוֹמת-המכס. הדעה הזאת מבוּססת על נימוּקים פוֹרמַליים-פּוֹליטיים, אשר אינם הוֹלמים את המציאוּת המשקית-הפינַנסית. כּוֹח המטבּע המשוּתף גדוֹל מעקרוֹנוֹת מוּפשטים. בּתוֹקף המטבּע הזה היה למשק הארצישׂראלי אוֹתוֹ גוֹרל אשר למשק האנגלי. – הוּא סבל מירידת הלירה האנגלית בּמידת הסבל של אנגליה, אוּלי בּמידה יוֹתר גדוֹלה. החיים הוֹלכים וּמתיַקרים. שׂכר-העבוֹדה הריאלי הוֹלך ויוֹרד. אין יציבוּת בּמסחר וּבעבוֹדה בּנקאית. מלבד זאת: העוּבדה, שאנגליה נוֹהגת לגבּי תוֹצרת ארץ-ישׂראל כּאילוּ תוֹצרת זרה היא, עדיין איננה מבטיחה כּלל שלגבּי הממשלוֹת הזרוֹת תיחָשב לתוֹצרת בּלתי-אנגלית. יש לשער, שהללוּ לא ירבּוּ להתעניין בּנימוּקים הפּוֹליטיים-הפוֹרמַליים וּבתגוּבתם על מכסי-המגן האנגליים לא תינקה גם התוֹצרת הארצישׂראלית. הנה ממשלת דרוֹם-אפריקה הנהיגה מכס קשה לפי הנוּסח הכּללי – “הסחוֹרוֹת הבּאוֹת מהארצוֹת שהמטבּע שלהן ירד”. הנוּסח כּוֹלל את תוֹצרת ארץ-ישׂראל, בּאשר המטבּע שלה, המטבּע האנגלי, בּין היוֹרדים הוּא. יוֹצא, שהמשק הארצישׂראלי ילקה בּשתי מכּוֹת – מצד ממשלת אנגליה, משוּם שארץ-ישׂראל איננה בּמסגרת האימפּריה הבּריטית, וּמצד ממשלוֹת זרוֹת, משוּם שהמטבּע שלה הוּא מטבּע אנגלי. ארץ-ישׂראל תלקה בּכל הפּוֹרענוּיוֹת שבּהן לוֹקה משק האימפּריה הבּריטית, אך לא תיהנה מיתרוֹנוֹתיו. והן אם אין ארץ-ישׂראל רשאית פוֹרמַלית להעניק יתרוֹנוֹת לאנגליה, אין שוּם דבר אוֹסר על אנגליה להכּיר בּמצב המיוּחד של ארץ-ישׂראל, וּבפרט שהֶעדר מתן-יתרוֹנוֹת לאנגליה מצדה של ארץ-ישׂראל איננוּ אלא פוֹרמַלי ולא מציאוּתי. העוּבדה הזאת גרמה, בּדרך הטבע לחיזוּק הקשרים המסחריים בּין אנגליה וארץ-ישׂראל, והם ממלאים, בּמידה מרובּה, את מקוֹם החוֹזים הפוֹרמַליים. גם הסכּנה שתוצרת הארץ “תציף” את השוּק האנגלי ותדחה את רגלי היצרן האנגלי, אינה קיימת בּמידה כּל שהיא.

השאלה חיוּנית מדי לגבּי משק הארץ, מכּדי שנוּכל להסתפּק בּנימוּקים פוֹרמַליים, העלוּלים לגרוֹם לנוּ נזק לא יתוֹאר. פּתרוֹן צוֹדק של השאלה אינוֹ בּלתי אם בּיצירת סטטוּס מיוּחד לתוֹצרת הארץ, המשחרר אוֹתה ממכסי-מגן הנהוּגים בּאנגליה לגבּי תוֹצרת זרה. בּהשׂגת הפּתרוֹן הזה מעוּנין כּל משק, על כּל ענפיו, על כּל סוּגיו, והמשק הערבי לא פּחוֹת מן המשק העברי: ועל כּן גם המאמץ להשׂיגוֹ צריך להיוֹת מאמצה של הארץ כּוּלה.

ז' טבת תרצ"ב (7.12.1931)