וקאל ענד מא תם לפאתה שרה ואחד

ואמר כאשר נשלם חדש אחד למותו

הַאַחֲרֵי חֹדֶשׁ לְמוּת אָחִי / אֶרְחַץ וְאֶתְעַנֵּג וְאֶתְרַפֵּק?

אֵין בִּי אֱמוּנָה אִם אֱהִי עוֹשֶׂה / זֹאת, וַאֲנִי בּוֹגֵד בְּלֹא סָפֵק!

אֶתְמֹךְ בְּאֶבְלִי עוֹד וְאֶשְׁתּוֹמֵם / יָמִים, וְכַף אֶל כַּף אֲהִי סוֹפֵק,

לֹא אֶעֱשֶׂה שָׂפָם וְלֹא אַעַש ׂ / מִשְׁתֶּה, כְּמִתְנַחֵם וּמִתְאַפֵּק,

כִּי קוֹל נְהִי אֶצְלִי וְקוֹל אָחִי / נִכְרַת וְלֹא נִשְׁמַע וְלֹא דוֹפֵק!