אֶל הַיַּרְדֵּן אֲנִי הוֹלֵךְ —

עֵינוֹ כֶסֶף, גַּלּוֹ בְדֹלַח,

אַךְ אֶת תְּהוֹמוֹ טֶרֶם אֵדָע —

אֵלֵךְ, אֶצְלֹל וְאֵרֵדָה.

גַּם אֶל תְּהוֹם, אֶל תְּהוֹם הַנָּהָר,

וַאֲטַהֵר, וַאֲטַהֵר.

אֲנִי — פָּנַי אֶל הַלְּבָנוֹן,

כִּתְרוֹ שֶׁלֶג, צְעִיפוֹ עָנָן,

אַךְ הָרוּחַ עַל מְרוֹם שִׂיאוֹ —

לֹא שְׁמַעְתִּיו בַּהֲרִיעוֹ;

אֶעֱלֶה, אַקְשִׁיב אֶת קוֹל סַעֲרוֹ —

וַאֲטַהֲרוֹ, וַאֲטַהֲרוֹ.

אֶל הָאָדָם אֲנִי הוֹלֵךְ,

הוּא עַל תְּהוֹם וְרוּחַ מוֹלֵךְ;

רוּחוֹ עָמְקָה, עָמְקָה עֵינוֹ —

וְאוּלָם לִבּוֹ, הוּא כְמוֹ אֵינוֹ.

אֶמְצָא אוֹתוֹ וַאֲנַעֲרוֹ,

וַאֲטַהֲרוֹ, וַאֲטַהֲרוֹ.