בַּלַּיְלָה חָלַם הָעֶבֶד חֲלוֹם:

וְהוּא אָדוֹן…

כִּי הֵקִיץ הָעֶבֶד עִם הוּלֵד הַיּוֹם —

צַר לוֹ הָיָה עַד מוּת

סְבֹל בְּעָלָיו, סְבֹל עֻלּוֹ, סְבֹל זָדוֹן —

בְּלִי קַוֹּת לִפְדוּת —

וַיֵּצֵא וַיִּבְרַח הַשָּׂדֶה.

בַּלַּיְלָה חָלְמָה הַשִּׁפְחָה חֲלוֹם:

וְהִיא גְבִירָה…

וַיְהִי כִי הֵקִיצָה עִם הוּלֵד הַיּוֹם,

צַר לָהּ הָיָה עַד מוּת

לְהַתְמִיד וּלְשַׁפְשֵׁף אֶת דּוּדֵי הַכִּירָה —

וְלִהְיוֹת לָבוּז —

וַתֵּצֵא וַתִּבְרַח הַשָּׂדֶה.

בַּשָּׂדֶה הַגָּדוֹל, בַּשָּׂדֶה הָרָחָב

רַק עֵשֶׂב שָׁם גָּדַל, רַק רוּחַ שָׁם רָחָף.

אִילָנוֹת שָׁם הָיוּ וּבְנֵי־כָנָף קָהָל —

הָעֶבֶד בְּבוֹאוֹ לְהָתָם — מַה צָּהָל!

וּבְבוֹא אָז הַשִּׁפְחָה וַתְּהִי אֲזַי כְּפוּלָה

הַשִּׂמְחָה וְהַצָּהֳלָה עַל אָשְׁרָהּ שֶׁל גְּאֻלָּה.

בַּשָּׂדֶה הַגָּדוֹל, רְחַב הַיָּדַיִם —

מָצְאוּ שָׁם אִישׁ אֶת אֲחוֹתוֹ הַשְּׁנַיִם.

מִי אָתָּה? שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בִרְעָדָה —

פֶּרַח, שְׁמִי שׁוֹשָׁן, צָמַחְתִּי בַשָּׂדֶה.

וְאַתְּ מִי? שְׁאָלָהּ הָעֶבֶד בִּרְעָדָה —

שׁוֹשַׁנָּה, כָּמוֹךָ צָמַחְתִּי בַשָּׂדֶה!

לֹא שִׁקְּרוּ שֶׁאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה כָכָה;

שֶׁשָׁכַח אֶת תְּמוֹלוֹ — אַף הִיא, הִיא שָׁכָחָה…

הֲמֻתָּר לְנַשְּׁקֵךְ? — שְׁאָלָהּ הַשּׁוֹשָׁן —

אִם מֻתָּר לְחַבְּקֵךְ? — הֵם נִעַנְעוּ בְרֹאשָׁם —

וַיִּצְהַל הַשָּׂדֶה, הָרוּחַ שָׁר שִׁירָה:

לֹא אָדוֹן, כִי פֶרַח! שׁוֹשַׁנָּה — לֹא גְבִירָה…

הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ, גַּם הוּא אוֹתָהּ אָהַב —

אַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר הֵם מֵתוּ בָרָעָב…

וַיֶּאֱבַל הַשָּׂדֶה וְהָרוּחַ לֹא נָדַם —

וַיְקוֹנֵן: לֹא פְרָחִים — בְּנֵי־אָדָם! בְּנֵי־אָדָם!…