מוֹלֶדֶת, הוֹ, מוֹלֶדֶת!

אָהַבְתִּי שֶׁמֶשׁ אוֹרֵךְ,

שָׁמַיִךְ, חוֹלוֹתַיִךְ,

אֶת עִמְקֵךְ וּמִישׁוֹרֵךְ.

אֶת יַמֵּךְ, אֶת הַגָּדוֹל

אָהַבְתִּי, וְשֵׁישׁ גַּלֵּךְ,

אַךְ עַל כֻּלָּם אֹהַב

אֶת צוּרֵךְ, אֶת צוּר סַלְעֵךְ!

הוֹ, צוּר יְשִׁימוֹן, צוּרִי

כַּשָּׁמִיר וְכַשָּׁיִת;

מִלִּבְּךָ אֶבֶן פוֹרְצִים

פְּרָחִים וַעֲצֵי זָיִת.

הוֹ, צוּרִי, צוּר מוֹלֶדֶת,

אֹהַבְךָ כֹּה צוּר הָרִים,

וּבְאַהֲבָתִי רַבָּה

מוֹט עָלֶיךָ אָרִים.

צוּר בַּר־מִנַּן שָׁכַבְתָּ,

חָצַבְתִּי בְךָ — וַתֶּחִי;

כְּלוּם הָיָה זֶה מְחִי קֻרְנָס?

אִם נְשִׁיקַת פֶּה עַל לֶחִי?

לֹא צוּר, רַק אִשָּׁה אָתָּה,

וְאֹרַח לְךָ כַּנָּשִׁים:

יְלִדְתַּנִי מֵחָדָשׁ

בַּחֲבָלֶיךָ קָשִׁים!

חִכִּיתָ לִי, יָדַעְתִּי,

לְיָדִי הַחֲזָקָה,

הַךְ! זֶה רֹאשְׁךָ נֻפָּץ —

וְלָכֵן, צוּר, תִּצְחָקָה.