(די זוּן פארגייט אין פלאַמען)

רַד שִׁמְשִׁי בְאֵשׁ לֶהָבוֹת,

עוֹד תַּאֲדִים פְּאַת הַיָּם —

תִּקְוָתִי כֹה שׁוֹקַעַת,

חֲלוֹמִי כָכָה תָם.

לֵיל־חשֶׁךְ, עָמֹק לָיְלָה,

כְּאִלֵּם בּוֹלֵם פִּיו —

אִלְּמָה כֹה עַצַּבְתִּי

וּכְאֵבִי — לְלֹא נִיב…

אַל יֵצַר לָךְ, הַתֵּבֵל,

לָךְ יָאִיר יוֹם עוֹד מְעָט —

עַצַּבְתִּי הִיא לָנֶצַח,

וּכְאֵבִי הוּא לָעַד…