בְּרֹאשׁ גִּבְעָה פּוֹרַחַת
צ’וֹבָּן רָעָה הַצֹּאן,
אַבּוּב לוֹ – שֵׁד מִשַּׁחַת,
עָשָׂה מִקְּנֵה-אַגְּמוֹן.
לְאַבּוּבוֹ רַב-כֶּשֶׁף,
נִמְשָׁךְ אֵלָיו כָּל חַי,
יַקְשִׁיב אֵלָיו רַב קֶשֶׁב,
יָחִיל לוֹ זִיז שָׂדַי.
אַךְ מִי יִפֹּל בְּרֶשֶׁת-
קְסָמָיו שֶׁל הָאַבּוּב,
אִם גֶּבֶר וְאִם אֵשֶׁת,
הַבַּיְתָה לא יָשׁוּב.
וַיְהִי הַיּוֹם, יוֹם-זֹהַר,
עָלְתָה עַל הַגִּבְעָה
רָחֵל יְפַת-הַתֹּאַר,
רָחֵל, צִיץ עֲרָבָה.
לִקְטֹוף פְּרָחִים הָלָכָה,
רַקֶּפֶת, בַּבּוּנָג,
אֶל הָאַבּוּב נִמְשָׁכָה,
קוֹלוֹ הַמְעֻנָּג,
הָיָה בּוֹ נֹעַם-מֶלֶל
אֲשֶׁר לָעֲשָׂבִים,
אַךְ בּוֹ הָיָה גַּם יֶלֶל
רָעֵב שֶׁל זְאֵבִים –
רָחֵל אֵלָיו נִגֶּשֶׁת,
צ’וֹבָּן גִּבֵּן, קָטָן –
נָפְלָה, אוֹיָה, בְּרֶשֶׁת
כְּשָׁפָיו שֶׁל הַשָּׂטָן!
בֵּין בְּנֵי-הַצֹּאן שָׁכָבָה,
כִּבְשָׁה רַכָּה, תַּמָּה;
אֶל בֵּית אִמָּהּ לֹא שָׁבָה
הַנֶּפֶשׁ הַקְּסוּמָה.
הָאֵם נִבְהֶלֶת, רָצָה,
קָרְאָה לַבַּת רָחֵל,
אֶל הַצּ’וֹבָּן פָּרָצָה
בְּתַחֲנוּן וִילֵל:
"בִּתִּי לִי הַחְזִירֶנָּה,
אֶת יַלְדָּתִי רָחֵל!" –
“הַגּוֹי” לֹא יַעֲנֶנָּה,
דּוּמָם רַק יְחַלֵּל…
יָצְאוּ כּוֹכְבֵי-הַנֶּשֶׁף,
כִּי אוֹר-הַיּוֹם נֶעְרַב –
אַךְ אֶל מַעְגַּל-הַכֶּשֶׁף
אֵין כֹּחַ לָהּ לִקְרַב.
בִּפְנֵי הָאֵם בְּלַעַג
בְּאַבּוּבוֹ אִבֵּב, –
אַךְ לֵב-הָאֵם בְּשַׁאַג
וּבִקְלָלוֹת יִבֵּב:
- אָרוּר תִּהְיֶה, קְשֵׁה-מֵצַח,
וּזְרוֹעֲךָ תִּיבַשׁ!
תִּדֹּם כָּאֶבֶן נֵצַח
וְחַיָּתְךָ תִּבְאַשׁ!"
אוֹי, מַה קָּרָה לְפֶתַע,
אֵי הַצּ’וֹבָּן, הַצֹּאן? –
שָׁמַם, חָרַב הַשֶּׁטַח,
הַכֹּל פַּס כְּחָזוֹן.
גַּלִּים נִצִּים – הַגֶּבַע,
פְּזוּרֵי צֹאן מְאֻבָּן,
וְעַל עֶרְיַת הַטֶּבַע
גּוּשׁ-אֶבֶן – הַצּ’וֹבָּן;
כַּף-רֶגֶל לֹא תָּנוּחַ,
לֹא יַעַל אִישׁ עָלָיו,
שָׁם רַק יִפַּח הָרוּחַ
נוֹרָא בַּחֲלִילָיו…
ע"פ מוטיב בסרבאי