לוגו
[אַשְׁכִּים וְלִבִּי]
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

וצדר אעזה אללה מן תלך אלגזאה טאפרא באלבגיה חאצלא עלי כל וטר ומארבה פאבתלאה אללה ענד וצולה אלי אלחצרה בעלל שתי צעבה קצי כל מן לה נטר פי אלאמראץ באן כל ואחדה מנהא עליה קאציה תם עאפאה אללה מנהא בעד אליאס ואתי בעד תלך אלשדאיד באלפרג וראחה אלנפס פקאל

וחזר, יוקירהו האל, מאותה מלחמה כמנצח שהשיג את משאלתו ומשאת נפשו, ויסרהו האל בעת הגיעו אל הבירה במחלות שונות וקשות, וגזר אמר כל מבין במחלות כי כל אחת מהן עלולה להמיתו. אחר רפאהו האל מהן לאחר היאוש ובאו אחרי אותם האסונות ישועה ומנוחת הנפש. ואמר


אַשְׁכִּים וְלִבִּי שָׂשׂ, וְתָלִין בְּלִי תוּגָה / נַפְשִׁי, אֲשֶׁר נָעָה בְעַרְשָׂהּ וְנָמוֹגָה.

פָּקַד עֲווֹנוֹ אֵל וְצָפַר כְּשֶׁלֶג בַּר / שָׁחֹר בְּשֶׁהִזִּיד, מְתֻלָּע בְּמַה שָּׁגָה,

זָב מֵעֲלֵי עַצְמוֹ בְּשָׂרוֹ וְחַטָּאתוֹ / יַחַד כְּזֹב לֵחַ וּמֶלַח בְּסִיר דּוּגָה,

נִדַּף כְּמוֹ עָלֶה וְנָבֵל כְּגַן צָמֵא, / דָּמַם בְּפִיו שִׂיחַ כְּעִלֵּג וְנִלְעָגָה,

אָכֵן לְשִׁנָּיו קוֹל כְּנַהְמַת לְבִיָּא יוֹם / קָמָה וְגוּרֶיהָ רְעֵבִים וְשָׁאָגָה,

יֵשֵׁב בְּגוּף יָחִיל וְיִרְעַד, וְאִם נִסְמָךְ / כִּכְלִי אֲשֶׁר הוּבָא בְשֶׂרֶד וּבִמְחוּגָה,

יִשְׁכַּב כְּעַל קוֹצִים וְיָקוּם עֲלֵי רֶגֵל / חָגְרָה בְּלִי מַסְגֵּר וְסוּגַר וְחָרָגָה,

צָף תּוֹךְ מְקוּר שׁוּחָה עֲמֻקָּה, וְהָיְתָה מִן / שֵׁשֶׁת עֲבָרֶיהָ בְּחֶבְלֵי שְׁאוֹל סוּגָה.

הִנֵּה אֲנִי שָׁלֵם וְגוּפִי כְּחוּט, מֵרָב / צָרָה אֲחָזַתְהוּ, וּבוֹ נָעֳמוֹ הוֹגָה.

יַחְרִישׁ וְהוּא מַהְגֶּה לְרוֹאִים אֲשֶׁר מָצָא: / בֹּאוּ חֲזוּ גוּף, מִבְּלִי פֶּה וְקוֹל הָגָה:

אִם דַּל אֲנִי הַיּוֹם בְּעִקְבֵי חֳלִי – מָחָר / אֶצְעַד עֲלֵי חוֹמָה וְשׁוּר, וַאֲדַלֵּגָה.

אִם גּוֹאֲלִי הָפַךְ חֳבָלַי, וְהָפַךְ אֵשׁ, / עָשְׂתָה כְאֵשׁ נָדָב בְּגוּפִי, וְהִשְׁלִיגָה –

כֵּן יַהֲפֹךְ הָאֵל מְבוּסוֹת, כְּמוֹ הָפַךְ / חֹמֶר בְּיַד יוֹצֵר וּבָצֵק בְּיַד עָגָה.

אָגִיל, וְכָל אַחַי בְּגִילָה וּבִרְעָדָה / שָׂשִׂים, וְכָל צָרַי בְּבוּשָׁה וּבִדְאָגָה,

נָשְׂאוּ כְלִמָּתָם וְחָפוּ בְּבוּז רֹאשָׁם, / כַּיָּם יְכַס אֶת חוֹל, בְּמֵימָיו, וְאֶת דָּגָה

אַל תִּתְמְהוּ מֵאֵל אֲשֶׁר הֶחֱיָה נֶפֶשׁ, / מַחְלָה רְדָפַתָּה בְמָוֶת וְהִשִּׂיגָה,

כִּי הוּא הֱבִיאָהּ בִּי תְמוֹל וַאֲנִי עָפָר / גַּם הוּא מְחַיֶּה בָּהּ טְבוּחָה וְנֶהְרָגָה,

מַחְלָה אֲשֶׁר חָמְדָה יְצוּרַי וְשָׁלְחָה בָּם / מָוֶת וּמִשְׁבָּרָיו, כְּצִיץ עַל יְאוֹר שָׂגָה,

קָדְמָה עֲלֵי לִבִּי וְגוּפִי בְחִילָתָהּ, / פָּשְׂתָה וּפָשְׁטָה בַעֲצָמַי, וְשֹׂרָגָה,

לָקְחָה גְדוֹלֵי תַחֲלוּאִים וְעָמְדָה עַל / גּוּפִי וְנִשְׁמָתִי לְהַכְעִיס, וְהִשִּׂיגָה,

מַרְבָּה לְהָרַע לִי, וְתוֹסִיף, בְּאָמְרִי לָהּ: / הַרְפִּי מְעַט מֶנִּי שְׁאוֹנֵךְ וְאַבְלִיגָה!

לוּלֵי, אֲשֶׁר חַסְדּוֹ בְאֶרֶץ וְשָׁמַיִם, / כִּי חָס, וְלֹא הֵצִיץ לְזָדוֹן וְלִמְשׁוּגָה –

אָז שָׁלְחוּ גּוּפִי יְדִידַי בְּחַגְוֵי בוֹר / שַׁחַת לְתִפְאֶרֶת, וְנִסְתָּר בְּמַדְרֵגָה.

לָכֵן יְזַמֶּר לוֹ כְבוֹדִי בְּלִי דוּמָם, / זִמְרַת נְשׂוּא עָווֹן וּמֻצָּל, וְלֹא פוּגָה.

אַחְבִּיר דְּבָרִים עַל יְרִיעָה וְיֹאמְרוּ כֹּל: / אֵיךְ נֻסְּכָה כָּזֹאת בְּסֵפֶר וְאֹרָגָה?

יַקְלוּ חֲזִיזֶיהָ בְּמָטָר וְטַל נוֹזֵל, / יִבְזוּ חֲרָזֶיהָ לְגִנָּה וְלַעְרוּגָה.

תִּדֹּם, בְּיוֹם שָׁמְעָהּ נְעִימוֹת אֲמָרֶיהָ, / אַיָּל אֲשֶׁר צָמְאָה לְמַיִם וְעָרָגָה,

וּתְהִי כְמוֹ קִרְיַת שְׁמַע עַל לְשׁוֹן עֵדָה / שָׁלֹשׁ מְסוֹבֶבֶת דְּבִיר אֵל וְחוֹגֵגָה.