מִסַּלְעֵי הָאָרֶץ,
מֵאֲבָנִים פְּזוּרוֹת בְּכָל שָׂדֶה בָּהּ
וּבְצַד כָּל רֶגֶב נְטוּשׁוֹת –
כָּל אִישׁ וְאִישׁ יִקַּח לוֹ צוּר.
יִכַּף, יִשַּׁח
וְיָרִים־לוֹ אֶבֶן.
עַל שֶׁכֶפם יַעֲמִיס –
וְיֵלֵךְ.
הָלוֹךְ וּבָכֹה,
הָלוֹךְ וָרֹן –
לַגַּל יִתֵּן אַבְנוֹ.
וְנִדְבָּךְ עַל נִדְבָּכִים
עָלֹה יַעֲלֶה הַגַּל –
גַּלְעֵד.
וְעֵד הַגַּל הַזֶּה
בֵּינֵינוּ וּשְׁמֵי־מַעַל:
בְּזֹאת הַפַּעַם, בַּשְּׁלִישִׁית –
שׁוּב לֹא נֵלֵךְ מִכָּאן!
כָּל עוֹד גַּלֵּי כִּנֶּרֶת לֹא יָנוּסוּ,
לֹא יִסֹּבוּ לְאָחוֹר מֵימֵי יַרְדֵּן,
כָּל עוֹד עֲתַר הַזֹּהַר לֹא יָמוּשׁ
מֵרָאשֵׁי גִּלְעָד וְהַבָּשָׁן
וּמֵהָרִים בְּנַפְתָּלִי,
כָּל עוֹד חֶרְמוֹן יַלְבִּין כְּתִקְוָה נִכְסֶפֶת…
-
“גַּל הֶרְצְל” עַל הַכֶּרַךְ, בֵּין דְּגָנִיָּה וְכִנֶּרֶת. ↩