לוגו
בִּירוּשָׁלָיִם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א    🔗

הַחוֹמָה לְפָנָי, וְלִבִּי – תִּמָּהוֹן:

אֵי דָרְכוּ קַנָּאִים, שָׁבְרוּ חֶרֶב וּנְדָן!

עוֹד נָדִים כַּצְּלָלִים יוֹחָנָן וְשִׁמְעוֹן,

אֲגַשֵּׁשׁ הָעִקְּבוֹת – וְיָקוּמוּ בַּזְּמָן…


צִלְצְלוּ פַּעֲמוֹנִים. בְּמַעֲלֵה הַר־צִיּוֹן

הֶעְפִּילוּ כְּמָרִים וְזָקְרוּ הַצְּלָבִים.

לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי – כֵּן יָרַד עִצָּבוֹן

אָז בִּימֵי הַיַּלְדוּת עַל אַדְמַת הַסְּלָבִים…


וְקָרָא מוּאֶזִין מַאֲמִינִים לִתְפִלָּה;

וּפָסֹעַ לְאַט, וְכַרְכֵּר, וְצָעֹד

הֵם קְּרֵבִים חוֹגְגִים וְעוֹנִים “אִל אַלַּהּ”

לִפְנֵי שַׁעַר הָעִיר בְּנִפְנוּף חֲרָבוֹת.


 

ב    🔗

מְשַׁוְּעָה לַמָּרוֹם בִּצְרִיחִים, מִגְדָּלִים,

מִתְפַּלְּשָׁה בְּאֶבְלָהּ יְרוּשָׁלַיִם־הָעִיר;

חֲגוּרָה בְּאֵזוֹר חֲצֵרוֹת נִפְתָּלִים

וּשְׁוָקִים אֲפֵלִים, בָּם אֵזוֹב צָץ מִקִּיר.


בָּהּ אָנוּע־אָנוּד אַלְמוֹנִי, בֶּן־בְּלִי־שֵׁם,

מִנִּי שַׁעַר אֶל שַׁעַר כְּבֶן־מֶלֶךְ עָנִי;

וְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם פּוֹרְשִׂים יְדֵי אֵם,

רְחוֹקָה וּקְרוֹבָה, אֵם־מַבּוּעַ דָּמִי…


אָץ תַּגָּר, רָץ רוֹכֵל וּמַכְרִיז עַל רָבִיד,

וּגְלִימוֹת הַמִּדְבָּר מִתְגַּוְּנוֹת בְּשָׁלֵם.

עִם פַּלְגֵי־הָאָדָם בְּחוּצוֹת עִיר־דָּוִד –

הֲקוֹסֵם לִי עָבָר, אוֹ אֲנִי כְּחוֹלֵם?


בֶּן־גָּלִיל בַּקִּרְיָה כֵּן יִתְמַהּ וְיֵחַל:

מִפִּרְחֵי כֹּהֲנִים לוּ הָיָה כְּאֶחָד,

אוֹ כִּצְעִיר־לְוִיִּים הָעוֹלֶה לַהֵיכָל…

וּבְיָדוֹ אֵין מִנְחָה, בִּכּוּרִים, אוֹ חַטָּאת.


 

ג    🔗

אֲפֵלַת הַמָּבוֹי קִמְרוֹנִים פֹּה עוֹטְרִים,

מַדְרֵגוֹת אֶל הַכֹּתֶל גּוֹלְשׁוֹת וְיוֹרְדוֹת.

בְּנֵי־נֵכָר כָּאן נִצְבוּ, חַיָּלִים וְשׁוֹטְרִים,

וּפָשְׁטוּ אֶבְיוֹנִים כַּפֵּיהֶם־קְעָרוֹת…


וְנִשְׁעָן אֶל הַקִּיר בַּסִּמְטָא הַצָּרָה,

אֲנִי דוֹמֵם וְאָבֵל וּבְפִי אֵין מִלָּה.

אֶל הַכֹּתֶל נָשָׂאתִי מֵאֶרֶץ זָרָה

כִּסּוּפֵי אֲבוֹתַי, שֶׁגָּוְעוּ בִִּתְפִלָּה.


אִם גָּאָה בִּי כַּיָּם הָעֶלְבּוֹן וְהַמְּרִי –

עוֹד לִבִּי מַאֲמִין בְּכָל פֶּלֶא אֵין־נִיב…

וְהַכֹּתֶל אִלֵּם וְזָקוּף עַד הַשִּׂיא.

הוּא אָטוּם כַּגּוֹרָל, כַּתּוֹחֶלֶת שַׂגִּיב.


עִם צִלְלֵי יְשִׁישִׁים בְּשַׁלְשֶׁלֶת דּוֹרוֹת

גַּם צִלִּי פֹּה יִחְיֶה, וְדוֹרִי לֹא יָמוּת…

וָאַדְבִּיק לְאַבְנֵי הַגָּזִית הַקָּרוֹת

אֶת יָדַי – וָאֵדַע: פֹּה אֲנִי לֹא גַלְמוּד.


וָאֶרְאָה: הַיָּדַיִם מְשַׁוְּעוֹת אֶל הַקִּיר

וְחוֹבְקוֹת בִּקְדֻשָּׁה אֶת אַבְנֵי הַגָּזִית.

הַיָּדַיִם בּוֹנוֹת בַּשְּׁלִישִׁית אֶת הָעִיר

וְתוֹמְכוֹת בְּכַפָּן אֶת אַבְנֵי־הֶעָתִיד.


תרצ"ו