Les sanglots longs

Des violons

De l’automne…

בִּנְהִי מַמְרוֹר

הוֹמֶה כִנּוֹר

טֵבֵת פָּרוּע,

וְאֶל הַלֵּב

חוֹדֵר כְּאֵב

וְגַעֲגוּעַ.

שָׁעוֹן יִפְעַם –

לִבִּי נִדְהָם.

פָּנַי יֶחְוָרוּ,

וּבִדְמָעוֹת

אֶזְכֹּר שָׁעוֹת

אֲשֶׁר עָבָרוּ

וְאָז יָטִיל

בְּלֹא שְׁבִיל

אוֹתִי הַסַּעַר –

יִשָּׂא, יַגְלֶה

כְּמוֹ עָלֶה

שֶׁמֵּת בַּיַּעַר…