“הנסתרות לד' אלוהינו והנגלות לנו ולבנינו”. אולם הגדרתם של אלה וסימון תחומיהם, דבר זה מסור בהרבה גם לכבשוני חייו של האדם, לרצונו ולטעמים שלו הכמוסים עמדו. וכשם שחיינו היו ודאי אחרים לגמרי, לו נגלו לנו “הנסתרות אשר לד' אלוהינו”, כך היו חיינו בודאי שונים לא במעט, לו לא הסתרנו אנחנו הרבה מן “הנגלות אשר לנו ולבנינו”, כלומר, לו לא הפלגנו אנחנו אותם, מתוך איזה מורך לב ופחדנות, אל “הנסתרות” שכביכול אין לנו כל מבוא אליהם, כל תפיסה בהם ושום מגע ריאלי אתם, בשעה שלאמתו של דבר, אנו מרוחנו, ואף מבשרנו תמיד נחזם, והם גם בחלומותינו על משכבנו יפעמונו.

דוגמאות? הן לא מעטות. אך האם לא אותו מורך הוא גם שעוצר ומונע מהעלותן ומציינן?

וישהה נא ויחשוב בזה כל אחד לנפשו – –