תַּם שְׁבִילִי מִמּוּל אֹפֶק־חַיַּי, לוֹ אַרְחִיק נְדוֹד,

מִסֵּתֶר מִשְׁקָעוֹ כִּי קָרְאוּ לִי נוֹפִים רְחוֹקִים,

מְבַשְּׂרִים לִי מַחֲשׂוֹף מִסְתְּרֵי מִפְלְאוֹת הוֹד –

תַּם שְׁבִילִי מִמּוּל אֹפֶק־חַיַּי, לוֹ אַרְחִיק נְדוֹד,

הוֹד אֶשְׁחַר בּוֹ נִגְלָה עָלַי בְּתִפְאֶרֶת־הַיְקוֹד

בָּהּ יוּקַד מִשְׁקָעוֹ – אַךְ חַיַּי, הָהּ, שׁוֹקְעִים בּוֹ, שׁוֹקְעִים!

תַּם שְׁבִילִי מִמּוּל אֹפֶק־חַיַּי, לוֹ אַרְחִיק נְדוֹד,

מִסֵּתֶר מִשְׁקָעוֹ כִּי קָרְאוּ לִי נוֹפִים רְחוֹקִים.