שְׁלֹף חַרְבָּךְ וְהָרֵק אֶת- חֲנִיתָךְ,

וְהָרִיק, אַל- תְּהִי נִלְאֶה וְנוֹקֵט.

בְּטַח כִּי לֹא אֲשַׁלֵּם אֶת- גְּמוּלָךְ,

וְהֵאָמֵן וְהִשָׁמֵר וְהַשְׁקֵט.

וְאֵיךְ אוּכַל אֲבָנֶיךָ לְהָשִׁיב

לְךָ אוֹ אֵיךְ חֲצָצֶיךָ [לְלַקֵּט],

וְאַתְּ הָאָח אֲשֶׁר הִרְבָּה חֲסָדָיו

וְהָיִיתִי בְשֻׁלְחָנוֹ מְלַקֵּט!