[אהבה]

אַחֲרֵי עוֹשִׂי / אֵלֵךְ וְאֶאֱלַף אָרְחוֹ.

הוּא מְנָת כּוֹסִי; / בִי הֶעֱמִיד גְּדוּד רוּחוֹ,

אַךְ שְׁמוֹ נִסִּי, / אֶתְאַזְּרָה בְּרָב כֹּחוֹ –

אַהֲבָה דִּגְלוֹ / עָלַי וְכָל יְקָר כֻּלּוֹ.

בֶּאֱמֶת גָּאָה / עֻזּוֹ כְּפִי תְבוּנָתוֹ

מַעֲשָׂיו רָאָה / מַשְׂכִּיל, וּבֶאֱמוּנָתוֹ

שָׂשׂ, אֲבָל נִלְאָה / לָבוֹא עֲדֵי תְכוּנָתוֹ –

אֶזְכְּרָה גָדְלוֹ, / אֵין רֹאשׁ וְסוֹף לְמַהְלָלוֹ.

רָאֲתָה עֵינִי – / לָהּ יֶעֱרַב בְּצוּף אוֹרוֹ,

שָׁמְעָה אָזְנִי – / הִתְעַדְּנָה בְצוּף זִכְרוֹ,

הוּא יְסֻכֵּנִי, / אֶתְלוֹנְנָה בְצֵל סִתְרוֹ –

אֶהֱיֶה אֶצְלוֹ, / אֶשְׁתַּעְשְׁעָה עֲלֵי צִלּוֹ.

מָה אֲדַבֵּר לוֹ / אַחַר אֲשֶׁר הֱבִיאַנִי

עַד הֲלֹם? כִּי לֹא / תֹהוּ וְשָׁוְא בְּרָאָנִי!

אַאֲזִין קוֹלוֹ, / אֶזְכֹּר אֲשֶׁר קְרָאָנִי

עִם מְנַת חֶבְלוֹ, / שָׂם יַעֲקֹב לְנַחֲלָה לוֹ.