כל מלה אמת

וכל המלים אמת לאמיתה

אין אני מספר לכם עובדות אלא מעשה שהיה

חיים בדאי

הסיפורים שפה מהם נדפסו מהם שודרו ב“העולם הזה”, “מעריב”, ב“לאשה”, וכמובן ב“קול ישראל”.

יצחק שמעוני, ראש מחלקת הבידור בשרות השידור, הוא שכרה אוזניים לסיפורי, ועל כך אני מודה לו בצורה מיוחדת (ראה עמוד 7). שותפו אמנון אחי-נעמי לימדני לעשות את זקני ועוד דברים חשובים מאוד.

בחירת הסיפורים מתוך הערימה נעשתה לפי בקשת המו"ל: שיהיו מצחיקים, פחות או יותר. אלא שנפלאו ממני דרכי הצחוק. פעם הרציתי לפני קהל משכיל מאוד על האספקטים הקרימינולוגיים של ניתוחי גוויות, וכמעט לא שמעו את דברי בגלל גלי געיות הצחוק. ופעם אחרת סיפרתי בדיחה נפלאה (ראה כל עמוד) וישבו השומעים קפואים. ובענין זה הרי מעשה שהיה.

בא איש לבקש משרה, שהתכונה העיקרית הנדרשת מנושאה היא יכולת שכנוע. אמר למועמד המעסיק בכוח: “מוטב שננסה אותך בפעולה. במסדרון יושב איש קודר וממושקף. טרדן הוא. אם תשכנע אותו כי אין טעם שייפגש אתי שלך המשרה”.

כעבור חצי שעה חזר המועמד ואמר: “מוותר. לא הצלחתי.” אמר המעסיק בכוח: הפסדת, אבל לא בגלל חוסר כשרון אלא בגלל טפשות. חצי שעה דיברת אל איש ולא חשת כי הוא חרש."

אקווה כי נטויות אוזניכם. ולשומע ינעם

מידד