היתה אחת המלחמות הגדולות וטבחו ברנשים ונטבחו בסיטונות ולא ידעו איך יחדלו, ורבים מתי רעב ומחלות מהנרצחים. עברו במקום חיילים וחטפו נערה. אמרו השכנות:“בת מזל! אוכלת לשובע.”
התרוצץ אביה וטרח והטריד עד שגאלה מידיהם. אמרו השכנים: “בת מזל יצאה מידיהן חיה.”
עבר שם רופא צבאי, מעולל אחרי מלאך המות, נלקחה אליו הנערה, עברה סוללת הערת גסות עד שריחם עליה מישהו והכניסה לצריף בואש ליזול. גמגמה הנערה מה שגמגמה. בדק אותה הרופא ואמר לה בקול עיף: “בת מזל את! במהרה תירפאי ותלדי תינוק בריא.” אמרה בדמעות: “אבל אין אני נשואה!” אמר הרופא: “אשריך. הן ראית מה הם הגברים.” ביקשה את עזרתו בהפלה ואמר: “חלילה! העולם מלא שנאה, והנה למזלך הטוב יהיה לך את מי לאהוב. כל שעשה הרחמן לטוב עשה.” פילוסוף היה אותו רופא, כי כבר ראה סבל רב.
כשנולד התינוק, אמרו השכנות: “בר מזל! הכל נהרגים והוא נולד.”
הביע הפעוט את צערו על שאין לו אב. אמר לו סבו: “בר מזל אתה לוא אך ראית מי עלולים היו להיות אבותיך!”
לא היה מי שיטפל בילד. אמרו הבריות: “בר מזל! אין מי שישחית את אופיו בתפנוקים.”
היתה אמו יוצאת לעבודה והוא משולח. רצה לשחק עם הילדים וציוו עליו לצוד להם עטלף. טיפס, נפל ונשברה רגלו. אמרו הילדים: “בר מזל! פטור מלימודים.”
כשהיה נער חיפש בידור בשעות שלא היה מועסק. רץ לראות שרפה ופגע בו אמבולאנס. אמרו כולם: “בר מזל! לא היה צריך לחכות לעזרה ראשונה.”
כשנכנס לצבא נבדק בדיקה פסיכיאטרית ונמצא מפגר. אמרו כולם: “בר מזל! לא יוצרך לעבור קורסים.”
שוב היתה מלחמה, ונפצע בפניו. אמר לו הרופא: “למזלך הטוב הצלחתי להציל לך עין אחת.”
כששוחרר מהצבא נמצא כי אין הוא ראוי לשום מקצוע. אמרו כולם: “בר מזל! יהיה לבלר ולא יוצרך לעבוד כל ימיו.”
אהב עלמה ונישאה לאחר. אמרו עמיתיו: “בר מזל! פטור מדאגות משפחה.”
נשא אלמנה, אמרו כולם: “בר מזל! מברך על המוגמר”
היתה האשה כעורה כמעשים טובים. אמרו כולם: “בר מזל! לעולם לא יקנא לה.”
בגדה בו אשתו, בדרך נשים כעורות. אמרו כולם: “בר מזל! הנה נפטר מהקליפה.”
לא יכל לטפל בילדיו לבדו, והיו מרחמים עליהם עד שנלקחו ממנו. אמרו השכנים: “איזה מזל שיש לנו שירותים סוציאליים.”
בודד חלה האיש עד שמת. אמרו כולם: “בר מזל! הנה נגאל מיסוריו.”