נכנס עתונאי למושב זקנים. ראה ישיש אחד ושאלו: “בן כמה אתה אדוני, יאריך ימים?” אמר הישיש: “בן תשעים ואחת.” אמר העתונאי: “אכן גיל נכבד. ואיך זכית להגיע לגיל כזה?” אמר הישיש: “באכילת דבש.” אמר העתונאי: “כיצד?” אמר הישיש: “כל ימי הרביתי באכילת דבש, ולכן מאריך אני ימים.”

התפתה העתונאי, ורשם. פנה אל ישיש אחר, ושאל: “ובן כמה אדוני, יאריך ימים?” אמר ישיש זה: “בן תשעים ושלש.” אמר העתונאי. “אכן גיל חשוב. ואיך זכית להגיע לגיל מופלג, אל יכבה נרך?” אמר הישיש: באכילת יוגורט." אמר העתונאי: “כיצד?” אמר הישיש: “כל ימי הרביתי באכילת יוגורט, ולכן מאריך ימים אני.”

התפלא העתוני, ורשם. פנה אל ישיש אחר, ושאל: "ובן כמה אדוני, יאריך ימים? אמר ישיש זה: “בן מאה ואחת.” אמר העתונאי: “נפלא, בלא עין הרע. ואיך הגעת אתה לגיל זה, יוסיף האל לשנותיך?” אמר הישיש: “בסבלנות.” אמר העתונאי: “כיצד?” אמר הישיש: “פשוט מאד. חיכיתי מאה ואחת שנה, והרי אני בן מאה ואחת.”