סוד־עולם, סוד־חיים – ייחודה של סודיות זו אינה באי־הידיעה שלנו, כי אם בהרגשת הנשגבוּת וחוויית ההפלאה שמלווה את הידיעה ואת אי־הידיעה כאחת.

ונוכחותה ומידת־עומקה של חוויה זו היא גם הקו המבדיל בין מי שזכה ונכנס באמת להיכל המדע פנימה ובין מי שעמוס תלי־תלים של ידיעות והוא איש הפרוזדור.

והתבונן וחשוב:

מה קרוב לאדם יותר מעצמו, ומה ידיעה יכולה להיות יתרה על ידיעת האדם את עצמו – וכמה מופלא הוא האדם לעצמו. מופלא עד אין חקר!

אך אף בזה –

אומר איש ההיכל: עתיד המדע שעוד יביא לנו ידיעות על עולמות ומלואם, וגם אז, ותמיד, יעמוד הכל לפנינו כעומדי אני בידיעת עצמי לפני עצמי –

טמיר ומופלא!

ואומר איש הפרוזדור: עתיד המדע שעוד יביא לנו ידיעות על עולמות ומלואם, ואז יעמוד הכל לפנינו כעומדי אני בידיעת עצמי לפני עצמי

ברור וגלוי!

כי הלזה נמצא בפרוזדור גם אצל עצמו – –