הַבֵּט –

אִם לֹא הַשֶּׁמֶשׁ תֵּט לְפַאֲתֵי יָם?

לֹא שֶׁמֶשׁ תֵּט

זֶה מֶבַּט עֵינַי נֶחְתָּם שָׁם.

הַסְכֵּת וּשְׁמָע:

כְּלוּם מַשַּׁק כַּנְפֵי עוֹף שָׁם נִתָּךְ, אָח?

לא הָא –

זֶה לֵב, אֲשֶׁר מִסְּגוֹרוֹ חָרַג, יַךְ.

הַגִּידָה לִי,

אִם לֹא עֲנָנָה נְמוֹגָה וְכָלָה שָׁם בָּרוֹם?

לֹא הִיא –

הִרְהוּרִי הוּא, הַמְרַחֵף עַל פְּנֵי תְהוֹם.