לַשָּׁוְא פּוֹרְשָֹה כָנָף הַצִּפּוֹר בִּכְלוּבָהּ,
לָעוּף לְיָמִין וּשְׂמֹאל;
אֶת חֻפְשָׁהּ שָׁדָדוּ, בְּכָל זֹאת הִיא מְזַמְּרָה,
הִיא מְזַמְּרָה, הִיא שָׁרָה בְקוֹל…
אַךְ שִׁירָהּ מֶה עָצֵב, לְבָבוֹת קוֹרֵעַ
זֶה קוֹלוֹ הָרוֹעֵד וְהוֹמֶה;
גַּם שִׁירִי – הַבִּיטוּ, הַבִּיטוּ – גַּם שִׁירִי,
אֶל שִׁירַת הַצִּפּוֹר הוּא דוֹמֶה…