מַה יַּעֲשֶׂה אִישׁ שֶׁעָזַב

חַיֵּי עוֹלָם כָּזָב,

חַיִּים שֶׁלֹּא רָצָם,

וְהָלַךְ לוֹ וּבִקֶּשׁ־לוֹ אֲחֵרִים,

יוֹתֵר יָפִים, יוֹתֵר כְּשֵׁרִים –

וְלֹא מָצָא?

מַה יַּעֲשֶׂה אִישׁ, שֶׁתָּעָה יָמִים רַבִּים

וְהָלַךְ בַּעֲצַת חֲלוֹמוֹת מְנַבְּאִים,

וְהִתְמַכֵּר לַהֲזָיוֹת־פֶּלֶא,

שֶׁאָמְרוּ לוֹ: קוּם בְּרַח, זֶה כֶּלֶא!

קוּם נוּס מִזֶּה – זֶה בֵּית־אֲסוּרִים!

זֶה עוֹלָם טָמֵא – רַק שְׁרָצִים עַל קַרְקָעוֹ זוֹחֲלִים…

רַק שֶׁמֶשׁ אֶחָד יֵשׁ בִּשְׁחָקָיו –

וּבְעָמְדוֹ עוֹד בַּמִּזְרָח, וְקָרָא זֶה הַשָּׁמֶשׁ:

בּוֹאוּ, קְרוּצֵי חשֶׁךְ וּצְרוּפִים מִנִּי אָמֶשׁ,

עֲלוּ מִתּוֹךְ הָעָש וּמִתּוֹךְ הָרָקָב,

וְחִטְפוּ זְהָבִי!

אָז יָעַט כָּל הָעָם אֶל הַפֵּרוּרִים,

וְהִתְנַפְּלוּ כֻלָּם –

הַתּוֹלָע כְּמוֹ הַכְּפִיר, בֶּן הָרֶמֶשׂ כְּמוֹ הַלָּבִיא,

לְהוּטִים, בְּהוּלִים,

וּבְקוֹלוֹת תְּרוּעָה עֲלֵיהֶם אָז יִתְנַפְּלוּ:

זַהֲרוּרִים, זַהֲרוּרִים!

יְמַשְׁמְשׁוּ בָהֶם, בְּיָדַיִם מְזֹהָמוֹת בָּם יְטַפְּלוּ

עַם הַזּוֹחֲלִים,

וְאֵשׁ זָרָה בְעֵינֵיהֶם, וְעֵינֵיהֶם עֵינֵי נוֹכְלִים.

וְחָטַף אָז כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ אֶת שְׁבִיב־אוֹרוֹ,

וְהִתְגַּנֵּב אִתּוֹ אֱלֵי חוֹרוֹ

כְּגַנָּב בְּתוֹךְ מְעָרָה וּכְשָׂטָן בְּתוֹךְ הַשְׁאוֹל,

וּכְמוֹ הוֹלֵךְ רָכִיל

עִם מַחְשְׁבוֹת מְזִמָּה;

וּלְחָבֵר קְפוּא־חשֶׁךְ הַיּוֹשֵׁב שָם עִמּוֹ,

יוֹשֵׁב דּוּמָם וְיָחִיל –

יִתְאוֹנֵן: אֲהָהּ, אֵין לִי כֹל…

הוֹי, מִי יָרִיב אֶת רִיבִי,

הַשֶּׁמֶשׁ לֹא חָלְקָה לִי שְׁבִיבִי,

אֵין לִי כֹל…

זֶה סֵדֶר יוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמְךָ, בְּנִי, וְלֵילוֹ –

אָחִיהוּ הוּא הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא,

בְּעִקְבוֹת אָחִיו בָּא הוּא, וּבִלְשׁוֹנוֹ הַשְּׁחַרְחֹרָה

יְלַקֵּק מֵעַל כָּל לֵב אֶת גַרְגְּרֵי הַטֹּהַר

וְנִיצוֹצֵי הַזִּיו – זָרַק לוֹ אֵלוֹ

בִּשְׁבִיל יַלְדֵי הַסֹּהַר,

בָּא בוֹלֵעַ שַׁבְרוּרֵי הָאוֹרָה וּמְחַנְּקָם…

קוּם בְּרַח!

וַאֲנַחְנוּ כְבָר סִפַּרְנוּ לְךָ זֶה כַמָה פְעָמִים

עַל אֹדוֹת חַיֵּי־פֶלֶא וְעוֹלְמוֹת קְסָמִים,

קֶסֶם שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר וּפֶלֶא שֶׁאֵינוֹ תָם,

חֲלוֹם עָשׂוּי לִבְלִי חָת,

חֲלוֹם שֶׁאֵינוֹ בוֹרֵחַ גַם בְּהָקִיץ אִישׁ מִשְׁנָת,

חֲלוֹם וְהֶמְשְכוֹ גַם לְאַחַר שֶׁהוּא קָם.

גַּם שָׁמָּה יֶשְׁנוֹ צַעַר, אַךְ צַעַר אַחֵר:

הוּא אֵינוֹ בָא עִם לַיְלָה, הוּא נִשְׁקַף בְּעֵין הַשַּׁחַר.

גַּם שָׁם בְּנֵי־אָדָם בּוֹכִים אֶת כָּל שָׁבֶר –

אַךְ אִישׁ עַל צַוְּארֵי חָבֵר.

גַּם שָׁמָּה בְנֵי אָדָם תּוֹעִים –

אַךְ לֹא בַחשֶׁךְ, אֶת הַמֶּרְחָק הֵמָּה רוֹאִים.

יְחִידִים לֹא יַעֲשׂוּ דַּרְכָּם, אִם אֶחָד הוֹלֵךְ לוֹ עֲרִירִי –

וְנִסְפְּחוּ אֵלָיו שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי וְהָעֲשִׂירִי.

וְלֹא שֶׁמֶשׁ וְלַהַב אֶחָד, כְּמִּסְפָּר כָּל הַלְּבָבוֹת

כָּךְ מִסְפָּרָם שֶׁל הַשְּׁמָשׁוֹת שָׁמָּה וְהַלֶּהָבוֹת.

וְאִם אֵין לְאִישׁ עוֹד שֶׁמֶשׁ וּמָכַר אֶת כָּל זְהָבוֹ

וְקָנָה שֶׁמֶשׁ, שֶׁמֶשׁ בְּעַד לְבָבוֹ…

וּבְהִתְיַצֵּב גּוּשׁ לַיְלָה עַל דַּרְכּוֹ לְהַחֲרִידוֹ בְאִמְשׁוֹ,

הוּא הוֹלֵךְ לִקְרָאתוֹ בְלִי יִרְאָה וּמַרְאֶה לוֹ שִׁמְשׁוֹ.

וּכְטוֹב שָׁם לֵב בְּנֵי־אָדָם וְשָׂחֲקוּ שְׂחוֹק־כַּדּוּרִים:

זֶה זוֹרֵק שִׁמְשׁוֹ לָזֶה,

וּצְחוֹק שֶׁל פֶּה וָפֶה

טוֹבֵעַ בְּיַם־זַהֲרוּרִים.

צֵא, בַּקֵּשׁ הָעוֹלָמוֹת!

מַה יַעֲשֶׂה אִישׁ, שֶׁשָּׁמַע וְיָצָא

בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, לֹא סְלוּלָה וַאֲפֵלָה מְאֹד,

וּבִקֵּשׁ אֶת עוֹלְמוֹת הַסּוֹד –

וְלֹא מָצָא?

מַה יַעֲשֶׂה אִישׁ, אֲשֶׁר נוֹאָשׁ מֵעוֹלְמוֹת הַסּוֹד,

וְהוּא יָגֵע מְאֹד…

מַה יַּעֲשֶׂה אִם חָזַר לְעוֹלָמוֹ

הַטָּמֵא –

וְגַם הוּא לֹא מִתְנַכֵּר?

פָּרַשׂ כַּפָּיו לַשֶּׁמֶשׁ הָאֶחָד – וְכָבָה,

נָתַן עֵינָיו בָּאַרְגְּמַן הַמַּעֲרָב – וְגָוָע.

שַׁח עַל שׁוֹשַׁנָּה – חָוָרָה,

עַל כְּנָף רוּחַ נִתְלָה – עָבָרָה.

קָרֹא קָרָא בְּשֵׁם חָבֵר וָרֵע –

אֵין עוֹנֶה וְאֵין לוֹ שׁוֹמֵעַ.

בְּנֵי־עוֹרְבִים אִם רוֹאָם – וּפוֹרְחִים,

הוּא שָׁב אֶל הַחַיִּים – וְהֵם בּוֹרְחִים…

יַךְ עַל לֵב אֶל חֲלוֹמוֹ מִלְּפָנִים,

אַף הוּא לוֹ מִתְּהוֹמוֹ לֹא עָנָה…

וְהַלַּיְלָה הוּא בָא –