שַׂק עַל גָּב,

מַקֵּל בַּיָד,

כֹּה אֲנִי נָע,

כֹּה אֲנִי נָד.

פָּגַשְׁתִּי אִישׁ –

פָּגַשְׁתִּי זָר;

אָח לְרִיש

לִי – רוּחַ קָר…

הָרוּחַ רַק

בְעָבְרוֹ – יַךְ

עַל גַּבִּי־שַׁק:

מֵאַיִן אָח?

מֵאַיִן? אוֹי…

מִפֹּה… מִשָּׁם…

לֵךְ, צֵא וּבוֹא

בְּעִקְבוֹת דָּם –

שָׁם הָיִיתִי…

שָׁם בָּכִיתִי…

שַׁעַל פֹּה,

וְשַׁעַל שָׁם;

שַׁעַל, שַׁעַל –

נֵטֶף דָם,

שַׁעַל שָׁם,

וְשַׁעַל פֹּה,

וְאוֹי וְהוֹי,

וְגַם אֲבוֹי.

כֹּה הָלַכְתִּי,

כֹּה דָרַכְתִּי,

כֹּה כַצֵּל

נִגְרַרְתִי דֹם,

יוֹם וְלֵיל,

וְלֵיל וָיוֹם.

יוֹם בְּלִי שֶׁמֶשׁ,

לֵיל בְּלִי נֵר

מְקוֹם שָׁם אָלִין –

אֵינִי עֵר;

מָקוֹם שָׁם אֵעוֹר,

אֵינִי לָן;

נֶצַח אֶשְׁאַל:

אָנָה? אָן?