“העולם הזה רובו ככולו רע, וגם מעט הטוב שיש בו מעורב אף הוא ברע”.

משפט זה מאין הוא לקוח? המאמרותיו של אחד פסימיסט־מהבּל מבני־ברית או משאינם־בני־ברית?

והוא הן שנוי וכתוב וחתום גם במשנת־החסידוּת שלנו – אף בה! והאם יש לך קביעה מרה וקודרת יותר על הווייתנו העולמית לכל טיבה ומהותה?

ואיה בכל זאת כאן הפירצה לפלישת האויר עד כדי יכולת נשימה, ואף לסינון נהרה עד כדי אפשרות עמידה גם בהודאה: “ברוך שעשני”?…

והפירצה היא במלה האחת הזעירה:

“הזה”!…

“העולם הזה”… משמע, יש גם מלבד זה. מעבר לזה, ולמעלה מזה. יש גם איזה ממשות אחרת. הממשות ההיא, ההיא – – –

זו היא הפירצה שממעל לראשו של האדם מתמיד לחילחול אויר לריאותיו ולסינוּנם של שברירי־אור לעיניו. והיא זו שמשעה שנסתתמה, כשם שנסתתמה, מעל לראשו של האדם, יכול הוא וימריא וישוט בין וממעל לכל כוכבי־השבת וכוכבי־הלכת – והוא במעורי־כל־המרחבים האינסופיים יטולטל עייף וצמא וכלה לרסיס קט אחד של אור־ההווייה, ויישנק וייחנק כחולה קצרת מחוסר זרימת אויר לריאותיו הנמקות בחזהו, כי –

כי מכל עולם הרום והמרחב על כל שנתגלה ועוד יתגלה בו, הוסר הציון הזערער בעל שתי ההברות:

“הזה”!

והאם הוא ייתלה שוב מעל לראשו של האדם המשוטט וטס ונפוג ונחנק? הייתלה? – – –