שמעתי, או קראתי בשם אחד גדול שעמד ושר ופירש:

“מודים אנחנו לך, ד' אלוהינו, שאתה הוא” –

אנחנו נושאים תודה לך, ד' אלוהינו, על שאתה הוֹוה. ישך. קיים!

ודוק: לא על שאתה נגלית עלינו בישותך, לא על שנתת בנו אמונת־ישותך, אלא במפורש: תודה וברכה לך, ד' אלוהינו, על שאתה ישך. נמצא!

האם לא דברים אבסורדיים?

אך מהו יצור זה שמלבו אפשר ותתרונן כזאת?

הוי, אדם, כמה מלא עניין אתה, וכמה נעלה מסוגל אתה להיות!

ומודים אנחנו לך, ד' אלוהינו, על שעשיתנו יצור כזה שיכול ויעמוד ויאמר לפניך בעולמך דברים תמהוניים כאלה – – –

על זה אנו מודים ומברכים – – –