למות ביאליק
אַלְלַי לָנוּ
כִּי פִּתְאֹם, פִּתְאֹם, פִּתְאֹם
בָּא עָלֵינוּ הַסִּיוּט;
אַלְלַי לְךָ, פַּיְטָן,
כִּי לֹא יְבֻכֶּה בְּשִׁיר וְלֹא יְיֻלַּל בַּחֲרוּז
וְלֹא יִסָּפֵד בְּפִיּוּט.
אַלְלַי לְךָ, עָזוּב,
כִּי אֵין לְמִי לְחַכּוֹת
אִם יַעַזְבֶךָּ יוֹמָיִם;
אַלְלַי לָנוּ,
כִּי קָדְרָה, יָתְמָה בְּתוּלַת תֵּל-אָבִיב
וְשׁוּב חָרְבָה יְרוּשָׁלָיִם.
אַלְלַי לָנוּ,
כִּי אֵין לְמִי נִלְהַט
בִּשְׁעַת רָצוֹן וִיקוֹד;
אַלְלַי לְךָ, תִּינוֹק,
כִּי אֵין לְמִי לִפְסוֹק פְּסוּקְךָ הָרַךְ
וּלְחָיֶיךָ אֵין מִי יִצְבֹּט.
אַלְלַי לָנוּ,
כִּי אֵין מִי יוֹצִיא זָהָב
מִסִּיגֵי רִפְשֵׁנוּ הַדָּשֵׁן;
אַלְלַי לְךָ, יְהוּדִי,
כִּי אֵין מִי יְעוֹרֵר חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים
אֶת שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל הַיָּשֵׁן.
אַלְלַי לְךָ, נוֹאָשׁ,
כִּי הוּעַמּוּ פְּנֵי-הָאוֹר
הַזּוֹהֲרִים בְּזִיק הַחֶלֶד;
אַלְלַי לָנוּ,
כִּי עַל מִלַּת בְּדִיחָה נוֹצֶצֶת תַּמָּה
אֵין מִי יִצְחַק כַּיֶּלֶד.
אַלְלַי לָנוּ,
כִּי מֵת, מֵת הָאָב
הָאָח, הֶעָמִית וְהַדּוֹד;
וְשִׁבְעָתַיִם אַלְלַי לִי,
כִּי אֶת שִׁיר-נִהְיִי זֶה הָאֻמְלָל מְאֹד
אֵין לְמִי לְהַרְאוֹת.