טְרֻפת חֲלמֹתֶיךָ

נָשִׁית בַּשִּׁכָּחן, שׁמֵעַ?

שָׁם נְכָאִים לְךָ עלים. מַגִּידִים עָלֶיךָ נְכָאִים.

הלית, “מלַוים I”

הֲלֹא בָּאתיִי מֻל הַבֶּטַח.

הָלַכְתִּי לְמֻל הַמְמַלְמֶלֶת לִי: “בֹּא”.

רַבֹּת אֲנִי פֹּה.

וְאֵין לִי יֹם.

בְּנֵי עִירִי בְּעֶרֶב הַפְּרִידָה,

יָדְעֻ: יַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְיִסַּע.

וּלְמָחֳרָת כְּשֶׁקָּמֻ בְּנֵי הַגִּיל מִשְּׁנָתָם,

יָדְעֻ: הֻא כְּבָר נָסַע.

קָלְטֻ כָּל שֵׁמַע שֶׁבָּא מֵעֵבֶר לַיָּם

כְּמוֹ אַרְגַּז זָהָב. כְּמוֹ מִכְתָּב מְדֻבָּק עִם בֻּלִים.

וַאֲנִי פֹּה הֹלֵךְ וְעֹשֶׂה מַעֲשִׂים

שֶׁלֹּא רְאֻיִים לַמֶּלֶךְ.

תָּמִיד הָיִיתִי בִּטְרַאנְס מַעֲבָר.

תָּמִיד בִּטְרַאנְס. לֹא יָדַעְתִּי,

בְּאֹתוֹ בֹּקֶר כְּשֶׁנָּסַעְתִּי מֵהַגִּבְעָה

מִקְּרַסְנִיסְטַאוו, נָסְעֻ אִתִּי מְלַוִּים.

הֱוֻ נִזְהָרִים בִּי לָשֹׁן אַחֶר.

יָמִים

אֲנִי שַׁלְוָה אֶזְדַּהֲבָה אֶל

פַּעַם

הלית, “מלַוִּים 2”

אֵלֶּה הַקֹּלֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי, בְּפַעַם

הָאַחֲרֹנָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי.

אֵלֶּה שֶׁאָמְרֻ וְלֹא אָמְרֻ, בְּפַעַם

הָאַחֲרֹנָה שֶׁאָמְרֻ.

אֵלֶּה הַבָּתִּים שֶׁחָלְפֻ, בְּפַעַם

הָאַחֲרֹנָה שֶׁחָלְפֻ.

אֵלֶּה כְּבִישׁ אַבְנֵי צֻר, בְּפַעַם

הָאַחֲרֹנָה אַבְנֵי צֻר.

דִּבְרֵי הַפְּרִידָה בְּקִצֻּר, בְּפַעַם

הָאַחֲרֹנָה בְּקִצֻּר.

אֲנִי חֲלִיפָה קְצָרָה קַסְקֶט עַל הַוְּיֶפְּז', בְּפַעַם

הָאַחֲרֹנָה עַל הַוְּיֶפְּז'.

הָעֲגָלָה שֶׁנָּסְעָה אִתִּי עָבְרָה אֶת הַנָּהָר, בְּפַעַם

הָאַחֲרֹנָה מֵעֵבֶר לַנָּהָר.

אֻלַי עֲגָלָה עַל קְפִיצִים. אֻלַי לְהַסְפִּיק לָרַכֶּבֶת.

אַךְ לֹא עֶגְלַת אֲסִירִים.

תַּנֻּ תֹּקֶף דִּמְמָתוֹ.

רִצְעֻ לִי כֻּתָּנְתִּי מְסֻכְסֶכֶת

לְערי.

הלית, “מְלַטִּים 2”

גַּרְתִּי בִּצְרִיף שְׁנֵי אַחִים.

הֵם הָיֻ שְׁנֵי אַחִים.

וַאֲנִי הָיִיתִי אָח אֶחָד

בִּלְבָד.

אֲנִי שֹׁמֵעַ אֶת שְׁמִי בַּלֵּילֹת.

אֶת קֹלִי מִן הַבֶּטֶן.

הֵד מִן הַדָּם:

“חִיל!”

זֶה הָיָה שְׁכֻנַת שַׁפִּירָא.

קְצֵה הַבֹּץ שֶׁל וַאדִי מֻסְרַרַ.

סֹף הַפָּנָסִים. צְרִיף אֶל אַקְצָה.

חֹשֶךְ.

הֵם לֹא הִתְעַנְיְנֻ בִּי. לֹא גָּרֻ פֹּה.

נָתְנֻ לִי לָגֻר בְּחִנָּם.

לְאֶחָד מֵהֶם הָיְתָה אִשָּׁה וְתִינוֹק.

בַּחֻץ גָּדַל שִׁפֹּן.

מִכְתָּב אֶל יֹם

שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ צַעַר וְדִינִים קָשִׁים.

הלית, “מְלָוִּים 5”

בַּבֹּקֶר הָיִיתִי חֹצֶה יַם

נְוֵה שַׁאֲנָן בַּבֹּץ. עֹלֶה לָעִיר.

לַהִסְתַּדְּרֻת. לְקַבֵּל אֻלַי מִכְתָּב

מֵהַבַּיִת. לְהַחְתִּים כַּרְטִיס מְחֻסַּר עֲבֹדָה.

לְקַבֵּל כַּרְטִיס חִנָּם לְקֹלְנֹעַ לִמְחֻסְּרֵי עֲבֹדָה.

לָשֶׁבֶת בְּ“בֵית אַחַד הָעָם”.

לָשֶׁבֶת בְּ“בֵית שַׁעֲרֵי צִיּוֹן”.

לְהִכָּנֵס לַמִּטְבַּח חַנָּה מַייזְל.

וּבַלֵּילֹת הָיִיתִי שֹׁמֵעַ מִן הַדָּם.

מִדָּם אֶל דָּם.

מֵעַצְמִי אֶל עַצְמִי:

“חִיל!”

כְּבָר שָׁכְחֻ אֹתִי.

נָתְנֻ לִי לָלֶכֶת.

"כְּבָר כַּמָּה נִשְׁאַר

עֹד לִרְאֹת אֹתְךָ".

כט אב־א אלול תשמא, 31־29 אוגוסט 1981